שלום לכולם,

זוכרים את האגרול שפרסמתי לא מזמן כחלק מפרוייקט קבוצתי? ובכן, הקבוצה מכה שנית! והפעם, לאחר מועצת שבט סוערת (כמה שאני אקטואלי…) נושא הפוסט המשותף נבחר להיות המנה המנחמת שלי: בתבנית, בצלחת (או בכוס), מה נגיש כדי לעודד ולשפר את מצב רוחו של חבר (או של עצמנו) לאחר יום קשה, שבוע רע, או חודש זוועתי. מייד לאחר שהשבט אמר את דברו (כמה שאני שנון…) התחלתי להתלבט בין סוגי הפחמימות השונים (ותודו שפחמימות זה מנחם 🙂 ) אבל לפתע זה הכה בי, מה באמת אני מכין כדי לעודד את עצמי? מה אני נותן להייטקיסטית אחרי שבוע קשה בעבודה? כמה פעמים אחותי הירושלמית התפנקה אצלי עד שביקשה ללמוד את המתכון והיום היא כבר יודעת לעודד את רוחה לגמרי בעצמה? נכון, מרגריטה!

ברור, גם אוכל טוב עושה את העבודה. החיילת מתנחמת מתפוחי אדמה (בכל צורה אפשרית) והרעב יתעודד מצלחת קוסקוס מלאה. גם לזניה תעשה את העבודה וחבריי לקבוצה יספקו לכם אפשרויות נחמה לרוב (לינקים לכל המתכונים המשתתפים בסוף הפוסט). אני החלטתי על כיוון מעט שונה ולמרות שהזהירו אותי שפוסט של קוקטייל לא צפוי להיות להיט גדול, העובדה שתוך כדי דיון חברי הקבוצה התחילו להזמין את עצמם אלי למרגריטה (והיי, אתם עדיין מוזמנים) גרמה לי להבין שאני בכיוון הנכון.

המרגריטה שלי היא מרגריטה קלאסית, שותים אותה נקייה או On The Rocks, כלומר עם קוביות קרח. מרגריטה קפואה (ברד) לא כל כך מדברת אלי ולכל מיני המצאות חדשות של מרגריטה "בטעמים" אני בכלל לא מתייחס כאל מרגריטה (זה יכול להיות טעים בפני עצמו אבל זה לא מרגריטה). אין לי ממש מקור למתכון, בכל מקום שתחפשו ברשת, מרגריטה קלאסית מכינים באותה צורה, ומאותם מרכיבים. ההבדלים הם קצת במינון ואני מצאתי את האיזון שלי שלדעתי (הלא אוביקטיבית) הוא איזון מנצח. זו גם ההזדמנות לבקש ממי שהתנחם (או סתם שתה) אצלי במרגריטה להעיד עליה בתגובות (לטובת כל הסקפטים).

אז מה אנחו צריכים? (למנת קוקטייל אחת).

60 מ"ל טקילה

30 מ"ל טריפל סק

50 מ"ל מיץ ליים (או לימון)

5 מ"ל (כפית) מי סוכר (לא חובה)

מלח לעיטור הכוס (ממש, אבל ממש, לא חובה)

1 כוס קוביות קרח

ראשית אקדים ואומר לכל מי שנבהל (או התרשם) מהכוס המיוחדת והשייקר, שממש אין בהם צורך, גם כוס רגילה וצנצנת עם מכסה יעשו את העבודה בצורה מצויינת כפי שתראו בהמשך הפוסט.

מאחר ואין הרבה מה לעשות בהכנה, עיקר ההסברים יהיו במרכיבים כי הם אלה שעושים את ההבדל בין מרגריטה בינונית וסתמית למרגריטה מעולה. קשה היום למצוא במסעדות מרגריטה מעולה, אני מניח שבברים ובמקומות שמתמחים באלכוהול (שאני פחות מבלה בהם) יש, אבל אם תרצה ללוות ארוחה במסעדה במרגריטה ראויה לשמה, תתקשו להשיג אחת כזאת. למעשה המרגריטה השווה האחרונה שאני זוכר הייתה בצ'ימיצ'נגה המופלאה (ז"ל), ולדעתי המפתח הוא המרכיבים והם לאו דווקא היקרים ביותר, אז בואו נעבור עליהם.

טקילה:

אני לא ממקפיצי הטקילה ואני לא מבין הרבה בטקילה אכותית. בפרט בקוקטייל אין צורך בטקילה יקרה או ממותגת. אני נוהג לקנות בחנויות אלכוהול זולות (בנא, יין בעיר וכו') את המותג הזול אבל שעדיין מדובר בטקילה אמיתית עם 38-40% אלכוהול המיוצרת מאגבה כחולה. זה למשל הבקבוק שיש לי עכשיו בפעם הבאה יכול להיות משהו אחר.

טריפל סק:

פה אני כבר הרבה יותר ספציפי. זה הטריפל סק להשתמש בו בקוקטלים בכלל ובמרגריטה בפרט! (וכבר כתבתי עליו במתכון לסנגריה). האפשרויות האחרות הן: טריפל סק אכותי כמו קוואנטרו שעולה כפול ובקוקטייל ההבדל הוא מזערי (בשתיה נקייה ההבדל עצום) או טריפל סק נחות ומדולל בעל 16%-20% אלכוהול שממש לא יעשה עבודה טובה. זה הטריפל סק היחיד שאני מכיר ברמת אלכוהול של 40% (וללא טעמי לוואי מחרידים) וזה מה שצריך למרגריטה מוצלחת, אל תתפשרו. ניתן להשיג אותו בחנויות האלכוהול (שציינתי קודם) וגם בסניפים גדולים של טיב טעם ראיתי אותו. (אם מישהו מכיר תחליף ראוי אשמח לשמוע).

ליים:

כשאפשר אני משתמש בליים, יש הבדל ניכר לעומת לימון. הליים שבתמונה הוא מעץ הליים שבחצר ביתי. בשנתיים האחרונות (בעונה כמובן) ניתן להשיג ליים בשפע במחלקת הירקות שבסופר. ישנם גם בקבוקוני ליים משומר (או טרי מפוסטר) שחלקם לא רעים בכלל (ראיתי לאחרונה משהו חדש של יד מרדכי…) ואפשר כמובן להשתמש בלימון, זה בהחלט טוב מספיק. הירושלמית (זאת ממקודם) סיפרה לי שהיא סוחטת בעונה כמות גדולה של ליים ומקפיאה בתבנית של קוביות קרח, ככה יש לה אספקה שוטפת גם כשאין ליים טרי בחנויות, רעיון מצויין.

מי סוכר:

אני לא משתמש במי סוכר, הטריפל סק מתוק מספיק. אני, ובעיקר ההייטקיטסית, אוהבים את המרגריטה שלנו ללא המתקה נוספת. אם אתם רוצים אז הכנת מי סוכר קלה מאד. מערבבים בסיר קטן כמות שווה של סוכר ומים, נניח כוס סוכר וכוס מים. מחממים לאט תוך כדי ערבוב עד שהסוכר נמס והמים חוזרים להיות צלולים. אין צורך להגיע לרתיחה. מצננים ויש לכם מי סוכר.

כלי מידה:

אין צורך בכלי מידה מקצועי, או בנפח מדוייק מאד. ממילא המפתח הוא ביחס בין הרכיבים: מנה מהטקילה, חצי מנה מהטריפל סק וכמעט מנה מהליים. אני למשל גיליתי שהכוסית הזאת, שהיא כוס אספרסו (די גדולה) היא בקרוב טוב 60 מ"ל ואם אני מכין ממנה היא ממלאת בצורה טובה כוס מרגריטה, ובשבילי זה טוב מספיק. אני בטוח שגם אתם יכולים למצוא במגירות שלכם כלי מידה מתאים.

שייקר:

כמובן ששייקר זה מעולה, בעיקר אם אתם מארחים ורוצים להרשים. אבל הרבה שנים לפני שהיה לי שייקר הכנתי מרגריטות מעולות עם צנצנת פשוטה (כפי שאני אדגים בהמשך) רק שימו לב שיש לכם מכסה שסוגר את הצנצנת היטב, אנחנו מנערים אותה וזה יכול להסתיים לא טוב…

כוס:

כן, הכוס מימין היא הכוס הרשמית שבה נהוג להגיש מרגריטה, אך כפי שציינתי קודם, כוס רגילה זה מעולה באותה מידה.

איך מכינים:

נורא, נורא פשוט…

ראשית ממלאים את הכוס בקוביות קרח, שיצננו אותה קצת.

מוזגים את מרכיבי הקוקטייל: טקילה, טריפל סק, ליים ואם רוצים כפית מי סוכר לצנצנת/שייקר. מוסיפים גם את קוביות הקרח מכוס ההגשה.

אם אתם רוצים להגיש מרגריטה עפ"י כל כללי הטכס אתם יכולים להרטיב קלות את שולי הכוס ולטבול בצלחת עם מלח ליצירת טבעת מלח על שפת הכוס.

ברוב הפעמים אני לא טורח. למעשה, אני לא ממש מתחבר לטעם המלח ואיך הוא קשור למרגריטה. זה קצת כמו שמי שמקפיץ טקילה נוהג לפעמים לפזר קצת מלח על גב היד וללקק אותו לפני שתיית השוט. לקראת כתיבת הפוסט ניסיתי להתחקות על מקורות המנהג של עיטור הכוס במלח ולא מצאתי תשובה שנראתה לי רצינית מספיק.

סוגרים הצנצנת/שייקר היטב. ומנערים נמרצות במשך 10 שניות (אין צורך ביותר). פותחים את המכסה ואם מדובר בצנצנת, יוצרים חריץ קטן כדי שהקרח ישאר בפנים ומוזגים לכוס.

ואפשר גם עם שייקר.

 

במידה ואתם רוצים את המרגריטה שלכם, On The Rocks פשוט מרוקנים את תוכן הצנצנת עם קוביות הקרח לכוס, רק שימו לב שצריך כוס גדולה יותר…

הערה חשובה: אפשר כמובן גם להשתמש בצנצנת וכוס מרגריטה ולהיפך, שייקר וכוס רגילה 🙂

אני אוהב לשתות עם קש, ואני גם טורח לקצוץ אותו קצת, שיתאים בגודל.

זהו, שתו את המרגריטה לאט ותנו ליום הארוך והקשה לשקוע בעבר. ואל תתכננו שום פעילות שדורשת ריכוז או קואורדינציה מושלמת לאחר מכן.

הנה כל שאר הבלוגרים שלקחו חלק בפוסט המשותף, רוצים לדעת מה הם כתבו ואיזה מתכון הם פרסמו? תלחצו על שם המתכון כאן:

טים טאם ביתי – ענבל מפיית העוגיות,  אקלר קצפת עם תותים – נטלי לוין, דייסת חיטה – אפרת מוסקוביץ, מק אנד צ'יז – גיל גוטקין, מרק אפונה – עז תלם, עוגיות שוקולד – רויטל אמיר, עוגת שוקולד תפוז – שירה נוסבוים, עוף בדבש וצ'ילי – אולגה טוכשר, פאי רועים – פז אלסטר, שוקולטה איטלקית – שרון גור, עוגת שוקולד ופירות יער – תיק אוכל, בבקה שוקולד וערמונים – אורלי דהן חרמש, מרק פרמז'ן – עמרי פולק, פירוגי – גורמיאו, עוגת ביסקוויטים – יהודית אביב, ברד פודינג מעוגת שמרים – רות אופק, ספגטי ברוטב עגבניות – רומי נדלר, עוגת טרה לצ'ס – חן שוקרון, נוקדלי עם תבשיל פטריות – רחלי קרוט.

לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכון המובנה.

נתראה בפוסט הבא,

אורן

כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!