שלום לכולם,

כן, שוב פוסט של שינוי סטטוס… "הרעב", שמי מכם שעוקב אחרי הבלוג הזה לאורך זמן מכיר, אכל ואכל וגדל והנה הצבא לקח אותו. הצבא החליט שהוא ילך לשריון, אז מעכשיו יהיה שמו בבלוג "השריונר". וכמובן שלכבוד השינוי המשמעותי הזה בחייו, הפוסט הזה יוקדש למאכל החביב עליו מכל, פסטה ברוטב שמן זית ושום (במקרה שלו גם עם קצת צ'ילי) או Pasta Aglio e Olio בשמה המקורי. (ואם אתם רוצים לקרוא את פוסט הגיוס של הסטודנטית, שהיה כבר לפני יותר מ-4 שנים, תוכלו למצוא אותו כאן)

מפתיע קצת, נכון? בטח ציפיתם שהמנה החביבה על גברבר צעיר תהיה איזה סטייק משובח, ערימת קבבים, או המבורגר… אז אל דאגה הוא אוכל גם את אלה, אבל אם יתנו לו לבחור, ב-99 פעמים מתוך 100 הוא יעדיף את מנת הפסטה הזאת על פי כל דבר אחר. למעשה, לפני הגיוס, הוא ביקש ששלוש ארוחות הערב האחרונות, יהיו בדיוק המנה הזאת, כדי שהוא ילך לבקו"ם עם טעם טוב, וכך היה.

האמת שהשריונר התגייס כבר לפני יותר מחודש, והטירונות קשה, אתם יודעים, הצבא מנסה להפוך חבורת נערים ללוחמים והשינוי מהחיים הנוחים בבית קיצוני, הימים הארוכים, המשמעת, העומס הגופני… אבל בינתיים הוא מתמודד עם כל הקשיים בכבוד ואפילו מוצא דברים להנות מהם מידי פעם. אני חושב שלי יותר קשה, הטלפון כבר לא על שקט בלילות ואני מצפה בדריכות לשיחה היומית שלנו בשעה הט"ש, רק כדי לוודא שהכל עדיין בסדר. אני מניח שככל השירות יתקדם והשריונר יהפוך ללוחם של ממש, כל אחד מאיתנו ימשיך בקו שבחר, הוא יותר יהנה ואני יותר אדאג. סה לה וי…

אז כל מה שנותר לי זה לאחל לשריונר שירות משמעותי כפי שרצה ושאף, שלא יהיה קשה מידי, ובעיקר שיעבור מהר ויחזור הביתה בשלום. בינתיים אני מבטיח שבכל שבת שהוא יחזור הביתה, יחכו לו המטעמים של אבא שהוא כל כך אוהב וביניהם הפסטה ברוטב שמן זית, שום וצ'ילי.

המתכון הזה הוא [עצמאי בשטח]  (ראו מה זה במפתח הקרדיטים). המנה כמובן ידועה, פסטה בשמן זית ושום זה לא המצאה שלי. מדובר במנה מסורתית מהמטבח האיטלקי, אבל אני מכין אותה כבר המון שנים (לדעתי מאות פעמים) ועשיתי בה כמה שינויים, בעיקר בטכניקת ההכנה שהופכות אותה לשלי. למעשה אני די בטוח שאיטלקי אמיתי שיראה את המתכון יבקש לסקול אותי בכיכר העיר (מקווה שעם פיצות), אבל אם תתנו לזה צ'אנס (ומאוחר יותר אני אסביר במפורט למה זה עובד כל כך טוב) אני בטוח שתסכימו איתי שזו הדרך להכין את המנה…

טוב, הצלחתי להלחיץ אפילו את עצמי, אז כדאי שנתחיל!

מה אנחנו צריכים? (למנה גדולה לאחד, תכפילו כמויות בהתאם לצורך)

100 גרם פסטה יבשה ארוכה (ספגטי, פטוצ'ני…)

1 כף שמן זית

3 שיני שום

מספר ענפי פטרוזיליה

צ'ילי גרוס (או צ'ילי יבש שלם פרוס דק) לפי מידת החריפות שרוצים

מעט פרמזן מגורר להגשה

הערות למרכיבים:

* שמן זית – כן, צריך רק כף אחת. מי שאכל מנה כזאת במסעדה בארץ וגם באיטליה בטח מכיר את שלוליות השמן בתחתיות הצלחת. בטכניקת ההכנה שלי אין (הסבר בהמשך). בסיום הארוחה הצלחת נשארת נקייה וכמעט יבשה משמן.

* שום – אני אוהב הרבה שום, במהלך הכנת המנה השום מאבד את חריפותו ואין מה לחשוש לשים הרבה ממנו למי שאוהב את טעמו.

* התבלין הסודי – המרכיב הזה אינו נמצא ברשימת המרכיבים כי לא ניתן להשיג אותו בארץ ובהחלט אפשר להסתדר בלעדיו, אבל מי שנמצא במקרה באיטליה מוזמן לקנות תבלין יבש להכנת  Spaghetti Aglio  Olio  e Peperoncino אתם תמצאו אותו בדרך כלל בחנויות תיירים והוא נראה כך (או דומה):

בעקרון התבלין הזה אמור להחליף את כל המרכיבים במנה, הוא מכיל שום, פטרוזיליה וצ'ילי יבשים. אני משתמש בו רק במקום הצ'ילי ועדיין מוסיף את השום והפטרוזיליה הטריים. מי שלא אכל את המנה הזאת באיטליה לא יבין את ההבדל, אבל כנראה שיש הבדל בין ה-Peperoncino (הצ'ילי האיטלקי) ובין הצ'ילי הגרוס הנמכר בארץ, כי ברגע שאני משתמש בתבלין הזה, אני חוזר ממש לטעמים של המנה שאכלתי במסעדות באיטליה, מה שאני לא מצליח לשחזר במדוייק בלעדיו. אבל שוב, אין שום הכרח להשתמש בו או בצ'ילי בכלל כדי לקבל מנת פסטה בשמן זית ושום הגונה.

איך מכינים?

ראשית מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מסננים, שוטפים במים קרים ושומרים בקופסה במקרר מספר שעות (!!!???) כן, שמעתם נכון, אני שובר פה כל כלל ומסורת שיש בבישול פסטה. תמיד, אבל תמיד, אומרים לבשל את הפסטה רק כשהרוטב מוכן ולהעביר את הפסטה אל הרוטב, לערבב, ולהגיש מייד. אז נכון, צריך לעשות כך, תמיד, חוץ מ… כאשר מדובר ברוטב שמן זית. זאת אמנם דעתי הפרטית ואני מניח שלא תמצאו אף איטלקי (או בן אדם בכלל) שיתמוך בגישה שלי, אבל יש לי הסבר טוב לזה וניסיון של שנים. כפי הידוע מים ושמן לא מתערבבים וכשמעבירים פסטה שהרגע בושלה, כלומר רטובה, ומנסים לצפות אותה בשמן זית ושום, זה לא נתפס ואז מקבלים פסטה ללא טעם שיושבת בשלולית שמן גדולה, בנוסף צריך להשתמש בהמון שמן כדי לייצר מעט טעם ומכאן נובעות השלוליות הגדולות.

בגישה שלי, לעומת זאת הדברים עובדים אחרת, כל מי שניסה לשמור פסטה במקרר, יודע שהיא מתייבשת (שארית המים נספגת בפסטה) ואפילו הופכת לדביקה מעט, בגלל זה חשוב לשטוף היטב במים קרים לעצור לגמרי את הבישול ולהסיר את עודפי העמילן שלא נקבל פסטה דביקה מידי. כשהפסטה שעמדה קצת מתערבבת בשמן הזית הוא ישר נצמד אליה וככה אפשר לייצר בעזרת מעט מאד שמן הרבה מאד טעם. ברור לי שזו חריגה גדולה משיטת ההכנה האותנטית של המנה, אבל זו הגירסה שלי, לדעתי היא מוצלחת מאד, ושווה לכם לנסות.

לסיכום – מבשלים את הפסטה, שוטפים היטב ומסננים היטב ושומרים במקרר מספר שעות (אפשר גם יום, יומיים).

ולמקרה ששאלתם… אם בשלתם חבילה שלמה ואתם רוצים לדעת כמה זה מנה אחת של פסטה מבושלת, אז 100 גרם פסטה יבשה לפני בישול זה 250 גרם של פסטה מבושלת.

נמשיך…

פורסים דק את שיני השום.

מפרידים את עלי הפטרוזיליה מהגבעולים וקוצצים דק.

אם משתמשים בצ'ילי יבש שלם, קוצצים אותו ממש דק, הנה כך: (כמובן שניתן להשתמש בצ'ילי גרוס להחרפת המנה או בכלל לא)

מכאן מדובר בהכנה של כמה דקות, שכדאי לעשות ממש לפני ההגשה.

שמים את שמן הזית, השום והצ'ילי במחבת (אני אוהב להשתמש במחבת ווק, כי ממש נוח לערבב בתוכו, אבל כל מחבת שתכיל בנוחות את הפסטה תתאים) שימו לב שמתחילים במחבת קרה! אנחנו רוצים לחמם ולטגן את השום בעדינות ולהעביר מקסימום מהטעם שלו אל מעט השמן מחבת, אז מתחילים עם מחבת קרה ועובדים עם להבה בינונית נמוכה ומערבבים עד שהשמן מתחמם, השום מתרכך ומתחיל להזהיב קלות. חשוב להקפיד לא להגיע לשום שחום,מטוגן ומריר.

מוסיפים את הפסטה ומערבבים היטב. הכי נוח לערבב עם שני מזלות עץ גדולים שעולים כמה שקלים ומאד שימושים למקרים כגון אלה. לא לפחד אם הפסטה נראית לכם דביקה, ברגע שתתחילו לערבב השמן יסדר את העניין והפסטה תתערבב בקלות. הפסטה מוכנה ורק צריך לחמם אותה (ניתן להגביר את האש קצת בשלב הזה). לאחר 2-3 דקות ערבוב כשהשמן מצפה היטב את הפסטה, מוסיפים את הפטרוזיליה ומערבבים היטב עד שהיא מתפזרת באופן אחיד.

עכשיו כבר ניתן להבחין ביתרונות של השיטה שלי, למרות שיש מעט מאד שמן, כל הפסטה מצופה בשכבה דקה מאד ממנו ובמחבת אין עודפים, רואים?

 זה אומר שגם כל הטעם נמצא על הפסטה.

זהו המנה מוכנה.

מעבירים לצלחת, אם רוצים מפזרים קצת פרמזן מעל ויושבים לאכול.

אני יודע שהיו פה הסברים ארוכים, אבל זה היה בעיקר בגלל שיטת ההכנה המוזרה שלי, סה"כ מדובר במנה שקל ומהיר מאד להכין.

גם ההכנה המוקדמת של הפסטה עוזרת בסופו של דבר להכנה מהירה של המנה כשרוצים לאכול שלא לדבר על החיסכון בשמן והכי חשוב הגברת הטעם של המנה.

כפי שאמרתי כבר הכנתי את המנה הזאת המון פעמים, מאות, אולי יותר מכל מנה ספציפית אחרת שבישלתי אי פעם ואני ממש בטוח שאם תנסו אותה בשיטה שלי, תתאהבו בה גם כן, בדיוק כפי שקרה לשריונר.

נסיים שוב באיחולי שירות משמעותי, לא קשה מידי, בטוח ונטול מלחמות לשריונר הצעיר, ושיחזור הביתה בשלום לעוד הרבה מנות של פסטה בשמן זית, שום וצ'ילי.

בתאבון!

לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכונים המובנים.

נתראה בפוסט הבא,

אורן

כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!