שלום לכולם,

קצת מוזר לי לכתוב את הפוסט הזה. למעשה את המתכון הזה צילמתי כחלק מניסיונות צילום מוקדמים שלי, מספר חודשים לפני שבכלל התחלתי את הבלוג, כשהכל עוד היה רעיון מעורפל שלא היה ברור האם הוא יצא לפעול. ניסיתי לצלם מתכון כדי לראות איך זה הולך. איך מבשלים ומצלמים בבת אחת? איזה תמונות מתקבלות? אתם יודעים, לטבול רגל במים רק לראות כמה הם קרים.

בחרתי במתכון הזה כי הוא מאד קל להכנה. יצא מה שיצא, עברתי קצת על התמונות, והשארתי על הדיסק במחשב. כשהתחלתי את הבלוג זכרתי שיש לי עוד מתכון מצולם והתכוונתי לפרסם אותו בין המתכונים הראשונים, אבל לבלוג הייתה דעה משלו ובכל פעם צץ משהו אחר שהיה חשוב יותר. כל פעם שהכנתי את המאפה המצויין הזה הזכרתי לעצמי שאני כבר "חייב" לפרסם אותו ואפילו "ממש ממש חייב" לפרסם אותו. והנה, זה הגיע, הסתיימה ההמתנה והמתכון באויר, למה דווקא עכשיו? בהמשך. אז סליחה (מהמתכון) על ההמתנה וסליחה (מהקוראים) על התמונות, בכל זאת מדובר בתמונות אימונים ראשונות (חוץ מתמונת המרכיבים שהייתה כל כך זוועתית שצילמתי מחדש באחת הפעמים האחרות שהכנתי את המתכון), ואפשר לצאת לדרך.

זיטי אפוי (Baked Ziti) הוא מאפה איטלקי-אמריקאי (כלומר מקורו במטבח של מהגרים איטלקים בארה"ב ולא ממש באיטליה). זיטי היא פסטה קצרה חלולה, דומה לפנה, קצת יותר צרה ממנה ובלי חיתוך אלכסוני בקצוות. אני למעשה מכין את המאפה הזה עם פנה (כן, נכון, אני מכין זיטי אפוי בלי זיטי…) כי הוא יותר נפוץ על מדפי הסופר ובתוצאה זה די דומה. בחלק ניכר מהמקרים מכינים את המאפה הזה גם עם בשר, הגירסה שלי היא חלבית.

חלקכם אולי מכירים את המאפה הזה מסדרת הטלויזיה המצויינת הסופרנוס ששודרה בעשור הקודם. זיטי אפוי עלה באופן תדיר על שולחנו של טוני סופרנו, כבר בפרק הראשון אי. ג'י. (הבן שלו) אומר "So what? No f****n ziti now" כשהוא שומע שסבתא לא תגיע לארוחה… זאת גם למעשה הסיבה לפרסום המתכון בעיתוי הנוכחי כיוון שהחודש מלאה שנה לפטירתו בטרם עת של ג'יימס גנדולפיני, כוכב הסידרה. המתכון שלי מבוסס [+/-] (ראו מה זה במפתח הקרדיטים) על מתכון שפרסם אהרוני בטור שלו בידיעות אחרונות.

אז מה אנחנו צריכים? (לתבנית אחת גדולה שתספיק ל-8-10 אנשים כתוספת בארוחה).

1 חבילה (500 גר') פסטה קצרה (פנה או זיטי).

250 גר' (1 קופסה) גבינת ריקוטה.

1 כוס חלב.

120 גר' גבינת פרמזן (מגוררת דק).

300 גר' (שתי קופסאות) כדורי מוצרלה קטנים.

מספר גבעולי בזיליקום מופרדים לעלים.

2 קופסאות עגבניות מרוסקות (800 גר' כל אחת).

5 שיני שום כתושות.

4 כפות שמן זית.

מלח/ פלפל.

* הכמות שבמתכון מספיקה לתבנית די גדולה. אני בד"כ אופה בתבנית חד פעמית גדולה (בערך 40X33 ס"מ). יוצא  מאפה די גדול, אבל בקצב שזה נטרף אצלנו זה לא בעייתי. אתם כמובן יכולים לחתוך את הכמויות בחצי (או כל גודל אחר אם יש לכם מחשבון טוב…) ולהשתמש בתבנית קטנה יותר. אין צורך ממש להקפיד על היחס בין המאפה לגודל התבנית כי קצת יותר גבוה או נמוך זה לא מאד משנה.

איך מכינים?

מבשלים את הפסטה עפ"י הוראות היצרן. היא לא צריכה להיות מאד רכה כי יש עוד קצת אפיה, מצד שני הפסטה כן צריכה להיות כמעט מוכנה לגמרי כי באפיה היא לא מתבשלת עוד הרבה.

עד שהמים רותחים והפסטה מתבשלת אתם יכולים לעשות כמה הכנות.

חוצים את כדורי המוצרלה וקוצצים גס את עלי הבזיליקום.

מגררים את הפרמזן.

מערבבים בקערה רוטב עגבניות: עגבניות מרוסקות, שום כתוש, שמן זית, ומתבלים במלח ופלפל.

מערבבים את החלב והריקוטה בקערה גדולה (שתכיל בנוחות את כל חומרי המתכון, כולל הפסטה) ומגיעים לתערובת פחות או יותר חלקה, אין צורך ממש להקפיד. (ראו תמונה)

כשהפסטה מוכנה מסננים ושוטפים (שהפסטה גם תתקרר קצת). מוסיפים אותה לקערה, מוסיפים גם מחצית! אני חוזר, מחצית! מרוטב העגבניות, מוסיפים גם מחצית! כן, שוב מחצית! מכדורי המוצרלה, 100 גר' מהפרמזן (בערך, שישאר קצת לפזר למעלה) וכל הבזיליקום.

מערבבים היטב. אפשר לתבל בעוד קצת מלח ופלפל אבל תזהרו עם המלח, הפרמזן מלוח.

משמנים קלות, אבל ממש קלות, את התבנית בשמן זית.

שופכים את כל התערובת מהקערה לתבנית ומיישרים היטב.

שימו לב לתמונה… אנחנו מדברים על ניסיונות ראשונים. בלי חצובה ובלי כלום, קערה די כבדה ביד שמאל מצלמה במצב ספורט ביד ימין פרוסה הצידה, בלי לראות מה אני מצלם, מנסה להיות יציב ו-אקשן… בחיים לא הייתי חוזר על זה…

אחרי שמסדרים יפה את כל הפסטה התבנית שופכים מעל את מחצית רוטב העגבניות שנשארה ומכסים בשכבה אחידה.

טיפ: תפזרו את הרוטב  במספר מוקדים עם כף ואז תחליקו הכל עם גב הכף, ככה קל יותר.

מכניסים לאפיה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 35 דקות.

אחרי 35 דקות מוציאים את המאפה מפזרים למעלה את מחצית כדורי המוצרלה שנותרה ואת מעט הפרמזן שהשארנו. אפשר גם לטפטף מעל קצת שמן זית, אבל לא חיוני. ומחזירים לתנור ל-10 דקות נוספות.

* במתכון המקורי המוצרלה שמעל והפרמזן הוספו בתחילת האפיה, אני מוצא ש-45 דקות אפיה למוצרלה טריה זה יותר מידי והופך אותה לנוקשה ושחומה מידי אז התחלתי להוסיף אותה רק ב-10 דקות אחרונות של האפיה וזה מצויין.

זהו, מוכן! כמו כל מאפי הפסטה ממשפחה זו ( כגון לזניה ושות') ניתן להגיש מייד אבל אפשר גם לחכות קצת שהמאפה יתייצב ויהיה יותר קל לחתוך ולהגיש מבלי שהכל יתפרק.

כפי שאתם רואים, ממש קל להכין, ויוצא ממש טעים (בעניין הזה תצטרכו לסמוך עלי עד שתכינו), אז אם אתם רוצים לאכול כמו גנגסטרים ליום אחד, עכשיו זה אפשרי.

לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכון המובנה.

נתראה בפוסט הבא,

אורן

כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!