צבים אפויים (או מממההה???!!!)
הבהרה: במהלך הכנת פוסט זה לא נגרם נזק לאף צב.
שלום לכולם,
ברור לכם שלא מדובר באמת בצב, נכון? בסך הכל זה המבורגר עטוף בבייקון עם כמה נקניקיות מבצבצות ממנו שבצורה הכללית מזכיר חיה שהולכת מאד לאט. איך הגעתי למנה המופרכת הזאת אתם שואלים? אז ככה, לפני כשנה וחצי הקולנוען שם לי תמונה על ה-timeline וכתב שהוא רוצה כזה, עניתי לו "בהזדמנות". עברה שנה וחצי וההזדמנות הגיעה. הבנות אינן (ההייטקיסטית בחו"ל והחיילת…חיילת) והזמן מתאים למפגש של גברים וצבים. (הקולנוען כמובן עזר, צילם, ואכל).
זה כמובן לא פוסט רגיל. כמו כל חובב בישול גם אני אוהב "להשתולל" ולאלתר במטבח, בבלוג הזה אני מפרסם מתכונים הרבה אחרי שלב האלתור, מתכונים שהתגבשו למשהו מסודר, מתכונים שאני מכין באופן קבוע, שאני כבר סגור עליהם מכל הכיוונים ואני יכול לפרסם אותם עם הכותרת "הצלחה (כמעט) מובטחת". הפעם מדובר בהרפתקה שאתם מצטרפים אליה מבלי שאתם וגם אני יודעים איך בדיוק היא תסתיים, בסוף הפוסט לא יהיה מתכון מסודר (וספק אם אי פעם יהיה למנה הזאת מתכון סגור), אבל מי שחובב ניסיונות במטבח יוכל למצוא כאן המון חומר לעבוד אתו.
מנה מחממת לימים קרירים - ריזוטו פטריות קל להכנה - קרמי, עשיר וטעים! ריזוטו שאופים בתנור(!) בלי להשקות בציר, בלי לנחש מתי מוכן...הכי קל בעולם. קצת (הרבה) לא מסורתי, אבל היי... יוצא מדויק כל פעם מחדש, אין נפילות. נהדר לארוחות משפחתיות. נסו ולא תתחרטו, המתכון המלא עם כל הטיפים והטריקים מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
בקיץ, כשחם, ואין כח לבישולים ארוכים, הרבה פעמים הפיתרון שלי הוא להכין מוקפץ. למרות שמקפיצים בחום גבוה, כל הבישול נמשך דקות ספורות. מגוון האפשרויות להכין מוקפצים הוא כמעט אין סופי, לפי הירקות במקרר והבשר שרוצים. מה שחשוב זה הרוטב המושלם, מאוזן, מתובל וטעים באופן ממכר. אז מזל שיש לי את הרוטב המושלם ותכף גם לכם יהיה. אני הפעם בחרתי להכין עם טופו, בשביל הגיוון, אבל בהחלט אפשר להחליף לעוף. המתכון המלא והרוטב הסודי מחכים לכם בבלג. בתאבון!
המנה הכי קייצית שיש. שילוב טעמים מדהים של סלסת פירות מתוקה/חמוצה/חריפה עם אטריות אורז מתובלות ודג עסיסי אפוי. כל זה בתוך עלה חסה פריך. ביס אסיאתי מושלם! זה אולי נשמע קצת מוזר אבל ברגע שתטעמו גם אתם תתאהבו במנה המדהימה, הקייצית, והציבעונית הזאת. והיא כל כך קלה להכנה שממש חבל לא לנסות. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג, בתאבון!
גם אתם נשארתם בארץ כשכולם נוסעים לחו"ל? אין כמו קנקן סנגריה צוננת ומרעננת כדי להרגיש כמו במסעדה בשדרה המרכזית בברצלונה. תכינו, תשתו ותראו איך מצב הרוח משתפר, החום כבר לא כל כך מעיק ובאופן כללי החיים נראים טובים יותר. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. לחיים!
* זה גם המתכון הראשון שפרסמתי בבלוג, אז זאת הזדמנות נהדרת לראות איך הכל התחיל...
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
אז מה הכנו למשימת – צבים אפויים:
הרעיון ברור, לוקחים קציצת בשר טחון עוטפים אותה בבייקון ארוג בשתי וערב ומסדרים את האיברים החיצוניים (גפיים, ראש וזנב) בעזרת נקניקיות חתוכות. אנחנו לקחנו:
600 גרם בשר בקר טחון. (לשתי קציצות 300 גרם כל אחת, לשני צבים אפויים).
כ-400 גרם בייקון פרוס. (צריך 8-9 פרוסות בייקון לצב אחד).
4 נקניקיות (2 נקניקיות לצב).
כל שאר המרכיבים בתמונה הם דברים שחשבנו שנשתמש על מנת לתבל את הבשר (מה בפועל קרה יתואר בהמשך).
בצל.
שום.
עגבניות מרוסקות.
רסק עגבניות.
שום גבישי.
אבקת מרק בצל.
רוטב ברביקיו.
טבסקו.
מלח/פלפל.
איך הכנו:
ממה שניסיתי לקרוא על המנה ברשת ראיתי שכולם אופים את הצב כאשר הבשר לא בושל קודם לכן, זה נראה לי קצת חשוד, פחדתי שהוא לא יאפה מספיק כאשר הבייקון והנקניקיות ישרפו להם. אז החלטתי להכין צב אחד עם בשר לא מבושל וצב אחד עם בשר שאני אבשל מראש (בחרתי בסגנון סלופי ג'ו).
קצצתי את הבצל דק וטגנתי במעט שמן, כשהתחיל להזהיב הוספתי חצי מכמות הבשר (300 גרם) וערבבתי תוך כדי הפרדה לפרורים עד שכל הבשר החליף את הצבע לחום. הוספתי את השום(כתוש), עגבניות מרוסקות (כ-300 גרם), רוטב ברביקיו (כחצי כוס) כמה טיפות טבסקו, מלח ופלפל. ערבבתי היטב ובישלתי על אש בינונית כרבע שעה.
מאחר והתערובת יצאה די נוזלית ואני אמור לעצב ממנה קציצה, המשכתי לבשל תוך ערבוב עוד מספר דקות עד שכל הנוזלים התאדו. עדיין נשאר שומן מטיגון הבצל והבשר, אז העברתי את התערובת לקערית מרופדת בנייר סופג ואחרי שהתערובת התקררה קצת העברתי למקרר לקירור, מתוך הנחה שיותר קר זה יותר מוצק.
את המחצית השניה של הבשר (300 גרם) שאותה הוחלט לאפות ללא בישול תיבלתי ב: כף (עם גבעה) אבקת מרק בצל, כפית (עם גבעה) שום גבישי, שתי כפות קטשופ (במקום רסק עגבניות, כדי להוסיף קצת מתיקות), מלח ופלפל. יצאה תערובת די יבשה שקל היה לעצב לקציצה. התלבטתי האם להוסיף ביצה כדי שבאפיה הבשר יתמצק והחלטתי שבניסיון הזה נוותר על זה ונקווה לטוב.
כשהמילוי מוכן אפשר להתפנות להכין את שאר האברים (כי צבים אפויים זה לא רק שריון ומילוי). את הגפיים, ראש וזנב הכנתי מנקניקיות. (לא באמת חשוב אלו).
את ארבע הרגליים של כל צב הכנתי מנקניקיה אחת, חתכתי אותה לחצי לאורך ולחצי לרוחב. בכל רגל עשיתי בקצה אחד 2 חריצים קטנים להפרדה לאצבעות ואת הצד השני חתכתי קצת כדי ליצור קצה קצת מחודד שיאפשר הכנסה נוחה לגוף הצב. את הראש והזנב של כל צב גם הכנתי מנקניקיה אחת חצויה. את הזנב רק הצרתי בצד אחד להכנסה קלה לגוף הצב ואת הראש עצבתי ע"י חתך אופקי בקצה שאמור להפתח לפה ושני חריצים קטנטנים לתוכם תחבתי שתי חתיכות בייקון קטנטנות בתור עיניים, וכמובן הצרת החלק שנכנס למילוי. (כל זה אולי נשמע ארוך ומסובך, אבל זה לקח שתי דקות, ומהתמונה די ברור מה עושים).
השלב הבא היה לבנות את שריון הצב, מבייקון. הבייקון שהיה לי היה די רחב אז חציתי כל פרוסות לאורך כדי שיהיו יותר צרות ודוגמת השתי והערב תהיה יותר ברורה. בניתי ריבוע, משבע רצועות בכל צד, כשאני מוסיף רצועה אחת מכל כיוון ומניח אותה מעל או מתחת הרצועות הקיימות בצורה הפוכה בכל פעם. גם זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. הנה כך:
את הקציצה שהכנתי הנחתי במרכז משטח הבייקון, באלכסון.
האלכסון היה הברקה של הקולנוען, כיוון שקיפול הבייקון בצורה הזאת יצר מצב שבארבע הפינות, היכן שהגפיים אמורות להכנס, יש ממש פתח להכניס אותן.
קפלתי את הבייקון על הקציצה, הוספתי עוד פרוסת בייקון על החיבור כדי שיהיה סגור יותר טוב והפכתי בזהירות ישירות לרשת האפיה.
כפי שכתבתי קודם את הגפיים היה קל מאד להכניס ועבור הזנב והראש עשיתי חריץ קטן בבייקון שאפשר לי להכניס את הנקניקיה לתוך המילוי.
ככה זה נראה בסוף:
עד שסיימתי להתעסק עם הצב הראשון, המילוי המבושל התקרר. עדיין הוא היה הרבה יותר רך מהבשר הלא מבושל והיה קצת יותר קשה לעצב אותו לקציצה, לסגור את הבייקון ולהכניס את הנקניקיות מבלי שהכל יתפרק אבל לא הרבה יותר קשה.
וככה נראים צבים אפויים לפני שלב האפיה:
זהו, בשלב הזה הצבים מוכנים לאפיה. חממתי תנור ל-190 מעלות, ואפיתי אותם כ-25 דקות.
בזמן האפיה הנקניקיות נפתחו בחריצים שעשיתי מה שגרם להיווצרות אצבעות ופה (בתמונה זה די בהתחלה) בהמשך הנקניקיות נחרכו קצת. לקראת סוף האפיה הגברתי את החום כדי שהבייקון ישחים. והמתנו (בחוסר) בסבלנות.
והנה התוצאה: צבים אפויים!
חמודים, נכון?
מסקנות ולקחים:
הצב עם הבשר שלא בושל קודם, יצא מצויין, הבייקון קריספי והקציצה יציבה ומאד עסיסית, כמו המבורגר עשוי מדיום. עם התיבול אפשר לשחק לאיזה כיוון שרוצים: מזרחי, אסייתי, BBQ…. רק לשמור על מרכיבים יבשים יחסית (כמו אבקת מרק בצל ולא בצל מטוגן) וגם אין צורך בביצה. הצב עם התערובת המבושלת יצא רך מדי ולא התמצק, התפרק בניסיון לחתוך אותו. כלומר החשש שלי שבשר לא מבושל לא יעשה מספיק לא התממש, וממש מיותר ואפילו מזיק לבשל אותו קודם (גם חוסך מחבת לשטוף אחכ…).
בקיצור, אם אתם מחפשים פעם גימיק נחמד שיפתיע את האורחים שלכם, אז צבים אפויים יכול להיות רעיון שעובד.
בתאבון!
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
נתראה בפוסט הבא,
אורן
הבהלת אותי לרגע עם הלוק הצבי הזה 🙂
קורע מצחוק ויופי של פוסט
נעים להכיר את הבלוג שלך
תודה רבה. שמח שבאת לבקר. את הבלוג שלך אני כמובן מכיר מזמן (מי לא מכיר…)
הגעת בעיתוי מתאים, אמנם לא חשבתי על זה מראש ככה, אבל יצא פוסט פורימי משהו.
אורן
אורן, רעיון נהדר! נראה טעים מאוד.
אנסה בהקדם
הי שרי,
בהצלחה! אשמח לשמוע איך יצא
אורן
חחח אהבתי את הרעיון ונראה מעולה!
תודה ענבל!
הי אורן
מעניין
מודה ומתוודה אני לא אוכלת בייקון ( יותר בקטע של כולסטרול וכאלו ולא בגלל דת )אבל אין לי בעיה עם מי שאוכל
חיה ותן לחיות !!!
אממה רציתי לשאול אותך איזה נקניקיות את משתמש?
אני יודעת כמו כול ם שנקניקיות זה בעייתי מבחינת ההרכב
אני תוהה איזה נקניקיקות השתמשת ? של איזה חברה?
הילדים שלי אוהבים נקניקיות אז אם אני חוטאת פה ושם אז עדיף לי משהו איכותי יותר
תודה ואני אוהבת את הבלוג שלך ואתה נפלא
הי רחל,
העניין של נקניקיות לילדים הוא אכן בעייתי. מידי פעם אחת החברות הגדולות מוצאות סדרת נקניקיות שאמורה להיות בריאה/טובה/אכותית יותר. הבעיה שהנקניקיות האלה תמיד נעלמות אחרי זמן מה. כשאני מחליט פעם ב- לקנות נקניקיות אני פשוט עובר על המוצרים שיש במקרר בסופר ומנסה למצוא את אלו שהנתרן והסוכר בהם נמוך והחלבון גבוה יותר מהאחרות ועדיין אני יודע שמדובר במוצר נחות שלא כדאי לאכול לעיתים קרובות ממנו (אבל לפעמים צריך לשחרר 🙂 )
בנקניקיות למבוגרים המצב הרבה יותר טוב. יש את אלן טלמור, השרקוטייר הטוב בארץ. יש לו אתר כאן : http://alan-talmor-sausages.co.il/
ואני קונה ממנו, אני לא יודע איפה כל הנקודות שבהן הן נמכרות אבל שווה להתאמץ, זה ליגה אחרת.
שמעתי גם דברים טובים על הלגה וורסט : http://www.helgawurst.co.il/
בכל מקרה יש לקחת בחשבון שנקניקיה טובה תכיל כ-30% שומן הנדרש כדי לקשור את כל המרכיבים ולשמור על הנקניקיה עסיסית. ההבדל הוא באיכות הבשר והשומן ובכמות החומרים המשמרים וכימיקלים אחרים.
מקווה שעזרתי.
הבהלת אותי בתחילה עם הצב,
הבהלת אותי לא פחות עם הבייקון!
בושה! במה נשארנו יהודים??
אני נשארתי יהודי עם "ואהבת לרעך כמוך" ואתה?
הבדל דק קיים בין אהבה לבין חוק וסדר.
אל תתחמק תענה