ג'בטה (או מבוא לכריך)
שלום לכולם,
כל פעם שאני חושב (שסוף סוף) אני מנהל את החיים שלי, היקום טורח להסביר לי שזה לא בדיוק ככה. פתאום חצי בית מתקלקל (לאחרונה הוחלפו: טלויזיה, מכונת כביסה ומייבש. בדרך להחלפה: כיריים, ראש מקלחת ועוד…). פתאום הילדים, בגילם המתקדם, דורשים השקעת זמן שלא היתה מאז היו בני שלוש (אני חייב להשיג תליון חמסה וריפוד חרוזים לכסא נהג כדי להרגיש ממש כמו נהג מונית). פתאום יש ארועים משפחתיים הכוללים דרמות כאילו היינו לפחות הקנדי'ז. בקיצור אובדן שליטה מוחלט, ומי סובל? הבלוג כמובן, הרי זה רק תחביב, תמיד אפשר לדחות פוסט חדש. אבל למה בעצם אני מקטר לכם? אה, כן, הרי בשביל זה פתחתי בעצם בלוג, שיהיה לי למי לקטר…
אז עכשיו סוף סוף יש לי שבת שקטה. ומה עושים בשבת שקטה? אופים קצת, הפעולה הכי מרגיעה בעולם, אסור למהר (עוד נגיע לזה), משחקים קצת בבצק, והתוצאות מובטחות. כל פוסט שעוסק באפיית לחם/לחמניות/פוקאצ'ות תמיד יתחיל בכמה נפלא לאפות בבית, איך הריח ממלא את החדרים וטעם המאפה הטרי שאין שני לו. האמת נכון, רק צריך מספיק זמן בשביל זה.
מנה מחממת לימים קרירים - ריזוטו פטריות קל להכנה - קרמי, עשיר וטעים! ריזוטו שאופים בתנור(!) בלי להשקות בציר, בלי לנחש מתי מוכן...הכי קל בעולם. קצת (הרבה) לא מסורתי, אבל היי... יוצא מדויק כל פעם מחדש, אין נפילות. נהדר לארוחות משפחתיות. נסו ולא תתחרטו, המתכון המלא עם כל הטיפים והטריקים מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
מנה שהיא ארוחה שלמה, גם בשר וגם פחמימה. מלמטה, תבשיל בשר וירקות עסיסי ברוטב עשיר במיוחד, מלמעלה פירה קרמי...זה פאי רועים כמובן, הפאי שלא תצליחו להפסיק לאכול ממנו, באחריות! המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
לפי גוגל כולם מחפשים עכשיו מתכונים לעוגיות שוות. איזה מזל שאתם לא צריכים לחפש יותר כי יש לי בבלוג את הפתרון המושלם בשבילכם, מדריך מפורט לעוגיות הכי טובות שיש. עוגיות שוקולד צ`יפס רכות, שמנמנות, מפוצצות בשוקולד, בקיצור מושלמות. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. בתאבון וחתימה טובה!
בקיץ, כשחם, ואין כח לבישולים ארוכים, הרבה פעמים הפיתרון שלי הוא להכין מוקפץ. למרות שמקפיצים בחום גבוה, כל הבישול נמשך דקות ספורות. מגוון האפשרויות להכין מוקפצים הוא כמעט אין סופי, לפי הירקות במקרר והבשר שרוצים. מה שחשוב זה הרוטב המושלם, מאוזן, מתובל וטעים באופן ממכר. אז מזל שיש לי את הרוטב המושלם ותכף גם לכם יהיה. אני הפעם בחרתי להכין עם טופו, בשביל הגיוון, אבל בהחלט אפשר להחליף לעוף. המתכון המלא והרוטב הסודי מחכים לכם בבלג. בתאבון!
המנה הכי קייצית שיש. שילוב טעמים מדהים של סלסת פירות מתוקה/חמוצה/חריפה עם אטריות אורז מתובלות ודג עסיסי אפוי. כל זה בתוך עלה חסה פריך. ביס אסיאתי מושלם! זה אולי נשמע קצת מוזר אבל ברגע שתטעמו גם אתם תתאהבו במנה המדהימה, הקייצית, והציבעונית הזאת. והיא כל כך קלה להכנה שממש חבל לא לנסות. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג, בתאבון!
גם אתם נשארתם בארץ כשכולם נוסעים לחו"ל? אין כמו קנקן סנגריה צוננת ומרעננת כדי להרגיש כמו במסעדה בשדרה המרכזית בברצלונה. תכינו, תשתו ותראו איך מצב הרוח משתפר, החום כבר לא כל כך מעיק ובאופן כללי החיים נראים טובים יותר. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. לחיים!
* זה גם המתכון הראשון שפרסמתי בבלוג, אז זאת הזדמנות נהדרת לראות איך הכל התחיל...
פסטה ברוטב רוזה ביתי עם עגבניות שרי, ארטישוק ובטטה. מנת פסטה קלה שמתאימה (גם) למזג האויר הקיצי והחם. מנה נהדרת שקל להכין וכיף לאכול. המתכון המלא עכשיו בבלוג. בתאבון!
קרפצ`יו דג! מנה קיצית נהדרת, מתאימה בול למזג האויר החם והמתיש. ללא בישול, קלילה ומרעננת. בטוח שהייתם שמחים לקבל מנה כזאת במסעדה, עכשיו אתם יכולים להכין אותה לבד בקלות, כי המדריך המלא נמצא בבלוג. בתאבון!
לחם תירס (Cornbread) מושלם! רך, עסיסי, לא מתוק מידי וגם לא ממש מלוח, בדיוק כמו שצריך. קל מאד להכנה. המאפה שכל אמריקאי מכיר ואוהב. מתאים כתוספת בכל ארוחה או סתם למרוח קצת חמאה ולהתענג על כל ביס. מבטיח שאם רק תנסו גם אתם תתמכרו. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
עוגת בשר, פשטידת בשר, פאי בשר... תקראו לזה איך שאתם רוצים, העיקר שתכינו! מאפה בצק פריך במילוי בשר טחון, בצל, עשבי תיבול וצנוברים. מתובל בדיוק כמו שצריך. מתאים לארוחות משפחתיות וגם לאירוח. זהירות זה ממכר! המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
דבר נוסף שצריך בשביל להפיק מאפים בייתים זה לא לפחד משמרים. יש המון אנשים שלא מסתדרים עם מאפי שמרים, מפחדים שלא יתפח כמו שצריך, או יותר מדי… לדעתי שמרים הם קצת כמו כלבים, או להבדיל ילדים, בחושיהם החדים השמרים ישר מזהים מי מפחד מהם ומתעללים בו. קצת ביטחון עצמי וחיוך (והרבה סבלנות) יעשו פלאות גם ביחסיכם עם שמרים. אני לא אופה מדופלם, לא מבין גדול במחמצות, שאורים וכימיה של קמחים, אבל אני אופה הרבה עם שמרים: טריים, יבשים, שמרית, כל הסוגים, מכין פיצות, פוקאצ'ות, לחמניות, ג'בטות ואפילו סופגניות, מעולם לא נתקלתי בבעיה עם שמרים, תמיד הכל הלך חלק. אז תצטרפו אלי ונכין מגש או שניים של ג'בטות מעולות שיכולות להאכל סתם עם שמן זית וקצת בלסמי או להוות בסיס לכריך הכי טוב שאכלתם.
המתכון שלי ללחמניית ג'בטה הוא [1:1] (ראו מה זה במפתח הקרדיטים) למעט התאמות קלות בכמויות, עפ"י מתכון שפורסם באתר נענע 10 ע"י תמי שיבק, במתכון היא נותנת קרדיט לספר "לחמים ומאפים ביתיים" של אבנר לסקין. יוצאות ג'בטות מדהימות! ויעידו על כך (בתגובות אם אפשר… תודה) כל מי שאכל אותן אצלי. הרבה יותר טובות (וכמובן טריות) ממה שתמצאו בסופר הקרוב, יותר בכיוון של מאפיית בוטיק. כן, זאת בדיוק ההרגשה שתהיה לכם בסוף, שיש לכם מאפיית בוטיק, שווה, לא?
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
אז מה אנחנו צריכים? (לתבנית של 6 ג'בטות, או 12 מיני ג'בטות).
5 כוסות קמח לחם
מים (2/3 כוס + 1/2 כוס)
1/2 כפית שמרים יבשים
1/2 קוביית שמרים טריים (25 גרם, ניתן להחליף ב-9 גרם שמרים יבשים, קצת פחות מכף)
3/4 כוס חלב
1 כף מלח
* כן, תשתמשו בקמח לחם ולא בקמח רגיל. כן, יש הבדל, משהו עם רמת גלוטן גבוהה יותר שמתאימה ללחמים (או במקרה הזה ג'בטה).
איך מכינים?
קודם כל מתאמים ציפיות. להכין ג'בטה לוקח משהו כמו 4 שעות. אתם לא הולכים לעשות הרבה בארבע שעות האלו, העבודה נטו היא קצרה מאד, אבל בסך הכל זה סיפור ארוך. אז במקביל תבשלו משהו אחר, תקראו ספר, תחלמו בהקיץ… בנוסף, השתדלתי לצלם את כל השלבים על מנת שיהיה ברור איך הכל צריך להראות ותרגישו בטוחים שאתם בדרך הנכונה. אם עדיין יש שאלות, אל תתביישו, תשאלו, אני אנסה לעזור.
מתחילים בלהכין סטרטר פוליש. כפי שאמרתי לא למדתי אפיה באופן מסודר אבל הרבה מתכונים עם שמרים מתחילים בתערובת מקדימה שבה נותנים לשמרים סביבה נוחה להתפתח לפני הכנת הבצק עצמו. במקרה הזה מדובר בסטרטר פוליש שהוא תערובת של כמויות זהות של מים וקמח עם קצת שמרים.
מערבבים כוס קמח עם 2/3 כוס מים (ככה המשקל יוצא דומה) ו-1/2 כפית שמרים יבשים. מערבבים היטב עם מזלג עד לקבלת מרקם של טחינה מאד סמיכה (או חומוס די דליל), כמו בתמונה.
יכול להיות שבתחילת הערבוב זה לא יראה לכם אבל תוך שתי דקות של עבודה עם המזלג זה יגיע בדיוק למרקם הנכון, טרסט מי (כבר אמרתי שצריך בטחון עצמי לעבודה עם שמרים…).
מכסים בניילון נצמד ושמים בטמפרטורת החדר לשעתיים לפחות. אחרי שעתיים התערובת תתפח קלות ויווצרו בועות קטנות (לא לצפות לתסיסה מאסיבית).
רואים את ההבדל בתמונות?
עכשיו אפשר להכין את הבצק שממנו נכין ג'בטה.
בקערת המיקסר שמים: 4 כוסות קמח, 1/2 קוביית שמרים טריים (תפוררו אותה קצת) או 9 גרם שמרים יבשים, 1/2 כוס מים, 3/4 כוס חלב קר, והסטרטר פוליש שלנו.
* הערה חשובה (אפילו סופר חשובה): היחס בין כמות הנוזלים, מים וחלב, לכמות הקמח, יהיה שונה אצל כל אחד ואחד מכם, זה תלוי בהמון דברים, מאיך שאתם מודדים כוס ועד ללחות באויר שבמטבח שלכם. אני תמיד שם את כמות הנוזלים שבמתכון, מוריד קצת מכמות הקמח (נניח פה 3.5 כוסות) ואחרי כמה דקות לישה מוסיף קמח בהדרגה עד שהבצק ברמת הדביקות שאני רוצה.
מפעילים את המיקסר עם וו לישה במהירות נמוכה (אתם לא רוצים ענני קמח מתעופפים במטבח שלכם) במשך 3 דקות. אחרי שהתערובת מתגבשת קצת מוסיפים את כף המלח.
אחרי 3 דקות מעבירים את המיקסר למהירות בינונית ולשים עוד 7-10 דקות. במהלך השלב הזה, אחרי שהבצק מתגבש מוסיפים עוד קמח אם צריך, כל פעם כף או שתיים ונותנים לקמח להטמע בבצק עד שאתם מרוצים ממנו. איך יודעים מה זה בצק טוב? אז ככה, ככל שהבצק יהיה רך ודביק יותר יהיה קשה יותר לעבוד איתו אבל הג'בטה תהיה אורירית יותר. שימו לב לתמונה.
בתמונה מימין אתם רואים בצק די דביק, גבולי מבחינתי לעבודה, שימו לב לתחתית הבצק ואיך הוא נדבק לקערה. בתמונה משמאל יש בצק לא דביק בכלל, מתנתק בקלות מהקערה, גם זה בצק גבולי בשבילי לעבוד איתו. האידאלי לבצק ג'בטה הוא משהו באמצע.
אחרי שהגעתם למרקם הבצק הרצוי ועיבדתם אותו במיקסר עוד כ-5 דקות, (סך כל לישת הבצק צריכה להיות כ-10-12 דקות) מעבירים את הבצק לקערה מקומחת (הבצק עדיין דביק קצת, וכך זה צריך להיות), מכסים בניילון נצמד ומניחים להתפחה כ-40 דקות.
בהרבה מתכוני שמרים מבקשים להניח "במקום חמים" ולהתפיח עד "שמכפיל את נפחו", בואו נפרק את זה קצת (יש לנו 40 דקות להעביר…)
"מקום חמים" – אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לחדר בקיץ וחם לכם ואתם "חייבים" מזגן? אז זאת בדיוק הטמפרטורה ששמרים אוהבים, 20 ומשהו גבוה (25-28) אפילו 30 מעלות. טמפרטורה קרירה תאט מאד את תהליך התפיחה. מצד שני מעל 33-35 מעלות השמרים יתחילו למות. מאחר ואמרנו שהמטרה שלנו היא להתיידד עם השמרים, אז להרוג אותם לא נראה לי הכיוון הנכון. בקיצור תמצאו את המקום החם ביותר במטבח שלכם. אצלי למשל, מעל המקרר יש תמיד מעלה עד שתיים יותר מאשר על משטח העבודה, אז אני תמיד מתפיח בצק על המקרר.
"מכפיל את נפחו" – טוב, כולם סגורים על נוסחאות לחישוב נפחים של כדורים, אבל אל תשכחו לקחת בחשבון שזה לא כדור סימטרי ואחיד, אז תכניסו לחשבון את כל הקצוות והאליפסיות של הבצק שלכם. סתאאאם, לא באמת צריך. בכל בצק שמרים, עברו בין 3/4 שעה לשעה וקצת והבצק נח בשקט בטמפרטורה הנכונה והוא גדול ממה שהתחלתם? אז הכל טוב ואפשר להמשיך.
הנה הבצק שלי לפני ואחרי 40 דקות:
אני לא יודע אם הוא הכפיל את נפחו אבל הוא תפח יפה וזה מספק אותי.
עכשיו מעצבים מהבצק ג'בטה או בעצם ג'בטות. פורשים על משטח העבודה נייר אפיה ומפזרים עליו קצת קמח. מקמחים גם את הידיים ומעבירים את הבצק מהקערה אל המשטח. הבצק אמור להיות קצת דביק וכדי להקל על העניינים אל תקמצו בקמח על נייר האפיה, מעל הבצק וקימוח הידיים, את כל הקמח העודף ניתן יהיה להסיר בקלות אחרי האפיה.
את הבצק משטחים עם הידיים. אין צורך להשתמש במערוך, אם אתם מתעקשים אפשר, אבל כמה טפיחות עם כל כף היד להוצאת האויר מהבצק יספיקו. משטחים את הבצק למלבן בגודל של 30 ומשהו על 20 ומשהו ס"מ (זה באמת לא צריך להיות מדוייק) ובגובה שבין 2 ל- 3 ס"מ. משהו כזה:
את הבצק מחלקים לשש ג'בטות או 12 מיני ג'בטות. חוצים את הבצק לרוחבו לשני חלקים עם סכין גדולה או קלף בצק
וכל חלק מחלקים ל-3 ג'בטות
ניתן לחלק כל ג'בטה לשניים ולקבל 12 מיני ג'בטות. אני עושה את זה הרבה. הגודל של מיני ג'בטה הוא ממש טוב לכריך לא גדול, ואם ממש רעבים תמיד אפשר לאכול שניים.
* הפינות של משטח הבצק המקורי נוטות להתעגל. אם זה חשוב לכם זה הזמן לנסות להעניק לג'בטות צורה יותר מרובעת, לי זה לא מפריע וחלק מהג'בטות שלי נוטות להראות יותר כמו משולש.
* אני אופה לחמניות ג'בטה על רשת של פיצה. בשלב הזה אני מחליק את הרשת מתחת לנייר האפיה וכך אני יכול לנייד את כל העסק כולל הכנסה והוצאה מהתנור ללא יותר מדי נזקים, אם אתם אופים בתבנית, תסדרו מראש את נייר האפיה בתבנית ותחתכו את הג'בטות עליה.
זה הזמן להתפחה שניה. מכסים את מגש הג'בטות במגבת שלא יתייבשו (אם יש צורך מקמחים את פני הג'בטות בעוד קצת קמח, כפי שאמרתי הוא ירד בסוף בקלות), ומחכים 40 דק'.
את הג'בטות אופים בחום גבוה, 230 מעלות, אז תתחילו לחמם את התנור בזמן. אני משתמש גם באבן אפיה. הנה היא:
רואים שאני משתמש בה הרבה, אהה? אני בטוח שאם אתם קוראים בלוגים וכתבות על אפיה אז כבר נתקלתם מספר פעמים בהמלצות על שימוש באבן לאפיה. זה נכון, אני משתמש בה כשאני מכין פיצה, פוקאצ'ה, ג'בטה ומאפים אחרים, האבן פשוט אוגרת המון חום. תחשבו על זה, אתם מחממים את התנור לטמפרטורה מסויימת ואז פותחים את הדלת להכניס את המאפה, מייד כל האויר החם יוצא ונכנס במקומו אויר רגיל, גופי החימום של התנור עדיין חמים אבל לוקח להם זמן להחזיר את כל האויר שבתנור לטמפרטורה הרצויה, האבן שאוגרת המון חום, דואגת שהאויר מסביבה ישאר חם, והנחת המאפה על האבן מכניסה אותו ישר לסביבה חמה. מצד שני יש לשים לב: חימום התנור (שלי) ל-230 מעלות ללא אבן לוקח כרבע שעה, עם האבן מדובר בקצת יותר מ-45 דקות. גם קירור האבן לוקח מספר שעות אז קחו את זה בחשבון בתכנון הזמן שלכם. בכל מקרה גם ללא אבן אפיה הג'בטות יצאו נהדרות, אולי יהיה צריך להוסיף עוד דקה או שתיים של אפיה.
טוב, התפחנו את הג'בטות 40 דקות נוספות. בתמונה מימין לפני התפחה ומשמאל אחרי, למעלה חלוקה לשש ג'בטות ולמטה ל-12.
חדי העין שבינכם בוודאי הבחינו שאני מכין שתי כמויות של ג'בטות (6 ו-12). בד"כ אני מכין כמות כפולה. גם כיוון שבמתכון משתמשים בחצי קוביית שמרים והחצי השני גם רוצה להשתתף, גם כיוון שפרקי הזמן הארוכים מאפשרים להתחיל סיבוב נוסף של בצק והתפחות בלי להפריע לנגלה הראשונה. אני פשוט מתחיל את הנגלה השניה רבע שעה אחרי הראשונה והכל מסתדר. וגם כיוון שקצב ההעלמות של הג'בטות אחרי האפיה מצדיק הכנת כמות כפולה …
אחרי שעברו 40 הדקות של ההתפחה השניה והתנור חם (230 מעלות) אופים את הג'בטות 15 דקות.
רבע שעה זה זמן האפיה של ג'בטה אצלי, הצבע הופך לחום בהיר והתחתית נוקשה (זהירות, זה מאד חם). כפי שאמרתי אצלכם הזמן יכול להיות קצת שונה, בעיקר אם אתם לא משתשמים באבן אפיה, אבל בכל מקרה מדובר בדקות בודדות נוספות, לא יותר.
מוצאים מהתנור. אם אפיתם על תבנית כדאי להוציא ממנה את הג'בטות שלא ימשיכו להאפות מהחום של התבנית. אם אפיתם על רשת פיצה כמוני, היא לא סופגת מספיק חום אז אפשר להשאיר עליה. אחרי שהג'בטות הצטננו קצת, כדאי לקחת אותן אחת אחת ולהסיר בעדינות עם היד מעל הכיור את עודפי הקמח שנשארו על כל ג'בטה משלב הרידוד והחיתוך.
זהו, יש לכם המון ג'בטות, עם הריח שכבר יש בבית הן לא תשרודנה הרבה. אם בכל זאת נשאר משהו, הן קופאות ומופשרות נהדר.
אפשר לאכול אותן כמות שהן, לטבול קצת בשמן זית וחומץ בלסמי (אתם לא מתארים לכם כמה ארוחות לילה של הרעב נגמרו בהפשרת ג'בטה וטבילתה בשמן זית…) ואפשר כמובן להשתמש בהן להכנת כריך כרצונכם.
למעשה עכשיו שיש לנו את הבסיס הנדרש להכנת הכריך האולטימטיבי, בפוסט הבא נעסוק בכריך עצמו. הינה טיזר קטן: (הפוסט פורסם והוא נמצא כאן: כריך אנטריקוט)
נכון שעד הפוסט הבא יהיו לכם ג'בטות מוכנות? ידעתי שהתמונה תעבוד…
בהצלחה! ותזכרו מי שמאמין (בעצמו) לא מפחד (משמרים).
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכון המובנה.
נתראה בפוסט הבא,
אורן
כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!
ג'בטה (או מבוא לכריך)
מרכיבים
לסטרטר פוליש:
- 1 כוס קמח לחם
- 1/2 כפית שמרים יבשים
- 2/3 כוס מים
לג'בטות:
- 4 כוסות קמח לחם
- 1/2 כוס מים
- 25 גרם שמרים טריים (או 9 גרם שמרים יבשים - קצת פחות מכף)
- 3/4 כוס חלב
- 1 כף מלח
שלבי הכנה
לסטרטר פוליש:
- שמים בקערה 1 כוס קמח לחם עם 2/3 כוס מים ו-1/2 כפית שמרים יבשים. מערבבים היטב עם מזלג לקבלת עיסה אחידה במרקם נוזלי אך מאד סמיך.
- מכסים בניילון נצמד ומשהים שעתיים בטמפרטורת החדר.
להכנת הג'בטות:
- אחרי שעתיים שמים בקערת המיקסר 4 כוסות קמח לחם, 1/2 כוס מים, 3/4 כוס חלב קר, 1/2 קוביית שמרים טריים (או 9 גרם שמרים יבשים) והסטרטר פוליש.
- מתחילים ללוש במהירות נמוכה עם וו לישה כ-3 דקות.
- מוסיפים כף מלח.
- מגבירים את מהירות הלישה לבינונית ולשים עוד 7 דקות. אם הבצק דביק מדי מוסיפים עוד קצת קמח.
- מעבירים את הבצק לקערה מקומחת, מכסים עם ניילון נצמד ומתפיחים 40 דק'.
- מקמחים נייר אפיה ומעבירים אליו את הבצק, משטחים עם הידיים ויוצרים מלבן בגודל 30X20 ס"מ.
- מחלקים את הבצק ל-6 חלקים.
- מכסים במגבת ומתפחים 40 דק. בינתיים מחממים תנור ל-230 מעלות עדיף עם אבן אפיה.
- אופים את הג'בטות ב-230 מעלות 15 דקות.
- מוצאים מהתנור מצננים מעט ומסירים עודפי קמח (אם יש)
- בתאבון!
הערות
מתה על ג'בטות.
הן נראות נהדר!
וואו… אורן, איזה פוסט נהדר!
אומרים שצרות באות בשלשות, ספרתם? התקלקלו כבר 3 מכשירים… 🙂
קל להזדהות עם התיאור שלך, צילומים נהדרים וממש עושה חשק להכין.
יגיע דיווח אחרי ביצוע!
שבת שלום בארץ ובווגאס… 🙂
שרי
תודה, שרי!
אני כבר מזמן מעבר לשלוש, השאלה היא אם זה בכפולות או בחזקות…
אני בטוח שיצא לך נהדר, מחכה לראות תוצאות.
שבת שלום גם לך,
אורן
אה, כן, ווגאס זה רק להייטקיסטית, נסיעת "עבודה" 😉 …
היי,קודם כל, תודה על הפירוט וההשקעה:) ויש לי שתי שאלות:
אפשר להחליף את החלב במים?
באיזה כוס מדידה השתמשת? אני יכולה להשתמש בכוס חד פעמית פשוטה גם למדידת הקמח וגם למדידת הנוזלים?
הי טליה,
אפשר להחליף את החלב במים, אני מניח שזה יגרע קצת מהתוצאה הסופית, אבל אפשרי.
אני השתמשתי בכוס רגילה ששותים בה בד"כ מים (כזאת עם ידית, מכילה כ-250 מ"ל) אפשר להשתמש בכוס חד פעמית, כל עוד משתמשים באותה כוס גם לנוזלים וגם לקמח. אני חושב שכוס חד פעמית רגילה היא קטנה יותר, אז אם את מעוניינת לשמור על כמות הג'בטות הסופית אני חושב שבמקום כל כוס שאני כתבתי צריך בערך כוס ורבע חד פעמית.
בהצלחה,
אורן
אה, ואפשר רק שמרים יבשים?אם כן,איך משתמשים?
לא ניסיתי אף פעם, אבל אני מניח שזה יהיה בסדר.
יחס ההמרה משמרים טריים ליבשים הוא חלוקה בשלוש.
כלומר 25 גר' שמרים טריים = 8 גרם שמרים יבשים (אם את משתמשת בשקיות שמרים יבשים קטנות אז הן בד"כ בגודל של 11 גרם כלומר צריך 3/4 שקית). מוסיפים אותם באותו שלב של השמרים הטריים. מניסיון שלי עם שמרים יבשים במתכונים אחרים זמן התפיחה עשוי להיות קצת ארוך יותר.
אורן
הי אורן.
כיצד אפשר להפוך את המתכון לפרווה מבלי לגרוע מהתוצאה הסופית המתקבלת עם חלב?
גם אם מחליפים את החלב פשוט במים מתקבלת ג'בטה נהדרת (ופרווה).
אני משתמשת בחלב סויה ללא סוכר.
זה גם הופך את המתכון לטבעוני.
שלום,
אילו שינויים נדרשים לג'בטות מקמח כוסמין או קמח מלא?
אין לי נסיון עם קמח מלא וקמח כוסמין.
ממה שאני יודע השינויים בין הקמחים משמעותיים ודורשים התאמות ביחס בין הקמח לנוזלים, כמות השמרים, זמני ההתפחות וזמני האפיה. לדעתי כדאי למצוא מתכון שמראש משתמש בקמחים האלו.
יצאו מעולה!! השתמשתי בקמח איטלקי (עשיר בגלוטן) , הוספתי כף וחצי שמן זית, כפית מלח-במתכון צויין בהוראות הכנה לא.
לישה ארוכה יותר מהמצויין לייצירת קראסט עבה יותר.
הצורה שלי יצאה פחות יפה אבל הטעם והמרקם אדיר!!
נהדר! שמח לשמוע שיצאו ג'בטות לטעמך
המלח מופיע בהוראות, פשוט מוסיפים אותו כמה דקות אחרי תחילת הלישה (רק אחרי שהשמרים התערבבו היטב בקמח, מלח ושמרים לא חברים טובים) אז הוספת המלח נמצאת בשורה נפרדת גם במתכון וגם בפוסט.
אורן שלום.
מאז שגיליתי את הפוסט הזה אישתי כועסת כי אני משמין מהג'בטות המדהימות. יוצאות טעימות ומהממות.
הולך נפלא עם סלמון מעושן, פלפלים קלויים גבינת שמנת וחסה.
תודה על בלוג מושקע ומפורט.
שמח לשמוע שאתה אוהב את הבלוג בכלל והג'בטות בפרט. (עכשיו אני משמין מנחת 🙂 )
עשית אותי רעב עם תיאור הכריך שאתה מכין מהן.
תודה!
טוב
הפסח הגיע.
אצלינו אני מודה זה הזמן למתכונים….
הגבטות יצאו מושלמות.
הבן שלי הסתובב עם אטב על האף וקשר את העייניים כדי לא להכנס לתוך התנור….
יצא לי לעבוד כבר עם סטרטר זה באמת עושה הבדל משמעותי!
תודה!
אני לא שומר חמץ בפסח (או כשרות בכלל) ואכן החג הזה מגביר גם אצלי את תאוות האפיה (אולי דווקא בגלל האיסור)
שמחתי לשמוע שהגבטות יצאו לטעמכם, תודה על הפרגון, וחג אפיה שמח!
נראה מושלם! כל כך מושלם שאני שוקלת לנסות למרות שאין לי קמח לחם (רק קמח לבן), יש לי רק שמרים יבשים, וצריכה שיהיה ללא חלב. מה אתה אומר? עדיין שווה ניסיון או שכבר החרבתי את כל המתכון?
אפשר להכין, זה יהיה קצת פחות מושלם, אבל עדיין טעים 🙂
יש לשים לב שההמרה בין שמרים טריים ליבשים היא 1:3. כלומר במקום חצי קוביית שמרים טריים שזה 25 גרם צריך רק כ-8 גרם שמרים יבשים.
הכנתי עם מים, קמח לבן ושמרים יבשים ועדיין יצא טעים מאוד! תודה!
כשאכלנו כל הזמן לא הפסקתי להתפעל מזה שאני הכנתי את הלחם הזה. כמבקרת נדירה ביותר במטבח זה ממש הפתיע אותי והיה מספק מאוד.
נהדר, שמח לשמוע שיצא מוצלח.
אין כמו לאכול לחם שאפית בעצמך, שלא לדבר על הריח שנהיה בבית…
הכנתי הבוקר כמות אחת ועכשיו סאטרטר כפול. מתכון ממכר!!!
כמו המתכון של תפוחי האדמה המושלמים
תמשיך!!!
תודה רבה!
איזה כיף לשמוע שאהבתם.
אני ממשיך, ברור 🙂