רוטב בולונז (או סוף שבוע ראגו-(ע) )
שלום לכולם,
לא יודע מה אצלכם, אבל אצלי עכשיו סוף שבוע. התחבר לו סוף השבוע עם חג שני של פסח ויצר סופ"ש ארוך. בנוסף גם החורף חזר, כבר היה השבוע חם, מאד, 38 מעלות, ופתאום גשם וקר. עד שאני אפרסם את הפוסט כבר בטח יהיה אמצע שבוע וחם, אבל היי, אולי כשאתם קוראים את זה בעוד שנתיים שלוש אז אצלכם סוף שבוע או חורף או שניהם, אז הכל טוב. נחזור לעניינינו, סוף שבוע חורפי מייד אחרי הפסח שווה (לא, לא מופלטה, לצערי אני לא מהעדה הנכונה…) פסטה עם רוטב בולונז, כזה שמתבשל 3 שעות, בלי קיצורי דרך.
מנה מחממת לימים קרירים - ריזוטו פטריות קל להכנה - קרמי, עשיר וטעים! ריזוטו שאופים בתנור(!) בלי להשקות בציר, בלי לנחש מתי מוכן...הכי קל בעולם. קצת (הרבה) לא מסורתי, אבל היי... יוצא מדויק כל פעם מחדש, אין נפילות. נהדר לארוחות משפחתיות. נסו ולא תתחרטו, המתכון המלא עם כל הטיפים והטריקים מחכה לכם בבלוג. בתאבון!
בקיץ, כשחם, ואין כח לבישולים ארוכים, הרבה פעמים הפיתרון שלי הוא להכין מוקפץ. למרות שמקפיצים בחום גבוה, כל הבישול נמשך דקות ספורות. מגוון האפשרויות להכין מוקפצים הוא כמעט אין סופי, לפי הירקות במקרר והבשר שרוצים. מה שחשוב זה הרוטב המושלם, מאוזן, מתובל וטעים באופן ממכר. אז מזל שיש לי את הרוטב המושלם ותכף גם לכם יהיה. אני הפעם בחרתי להכין עם טופו, בשביל הגיוון, אבל בהחלט אפשר להחליף לעוף. המתכון המלא והרוטב הסודי מחכים לכם בבלג. בתאבון!
המנה הכי קייצית שיש. שילוב טעמים מדהים של סלסת פירות מתוקה/חמוצה/חריפה עם אטריות אורז מתובלות ודג עסיסי אפוי. כל זה בתוך עלה חסה פריך. ביס אסיאתי מושלם! זה אולי נשמע קצת מוזר אבל ברגע שתטעמו גם אתם תתאהבו במנה המדהימה, הקייצית, והציבעונית הזאת. והיא כל כך קלה להכנה שממש חבל לא לנסות. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג, בתאבון!
גם אתם נשארתם בארץ כשכולם נוסעים לחו"ל? אין כמו קנקן סנגריה צוננת ומרעננת כדי להרגיש כמו במסעדה בשדרה המרכזית בברצלונה. תכינו, תשתו ותראו איך מצב הרוח משתפר, החום כבר לא כל כך מעיק ובאופן כללי החיים נראים טובים יותר. המתכון המלא מחכה לכם בבלוג. לחיים!
* זה גם המתכון הראשון שפרסמתי בבלוג, אז זאת הזדמנות נהדרת לראות איך הכל התחיל...
אני די בטוח שכבר קראתם באיזשהו מקום על רוטב בולונז, שנקרא בעצם ראגו. ראגו הוא תבשיל בשר, שקיים כבר כמה מאות שנים, בהמשך הצטרפו אליו העגבניות אבל עדיין העיקר הוא הבשר. לתבשיל הרבה גירסאות וחלק מהן משמשות כרוטב לפסטה והגירסה המפורסת ביותר היא הבולונז. ראגו הבולונז מתאים בעיקר לפסטה רחבה: פפרדלה, פטוצ'יני, טליאטלה, ולא ל-"ספגטי בולונז" אותו מגישים בכל כך הרבה מסעדות. מדובר ברוטב הדורש זמן בישול ארוך. 3 השעות שאני מבשל אותו הן המינימום המומלץ וגם 6 שעות לא יחשבו להגזמה (אבל בכל זאת אני מעשי…) המתכון שלי מבוסס [+-] (ראו מה זה במפתח הקרדיטים) על מתכון רוטב בולונז של תמר כהן צדק מ-"קוצ'ינה תמר" שפורסם ב-"על השולחן".
את המתכון צילמתי מזמן, לפני כשנה וחצי, בימיו הראשונים של הבלוג, ומעולם לא פרסמתי אותו, לא יודע למה. לפני כשנה חזרתי לצילומים ודי נחרדתי, כבר למדתי דבר או שניים בתקופה שעברה. אז צילמתי מחדש את תמונת המרכיבים שהיתה ממש זוועתית ושוב לא פרסמתי אותו, שוב לא ממש ברור לי למה. עכשיו הגיע זמנו, באיחור אופנתי, ככה זה עם מתכונים מסורתיים הם תמיד יהיו באופנה ולעולם לא נס ליחם.
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
מה אנחנו צריכים? (לסיר גדול של רוטב בולונז שיספיק לכ-10 מנות רוטב)
600 גרם בשר בקר טחון
300 גרם בשר חזיר טחון*
150-250 גרם כבד עוף*
3 כפות שמן זית
2 בצלים לבנים (בינוניים)
2 גזרים (בינוניים)
3 גבעולי סלרי
8 שיני שום קלופות
1 ו-1/2 כוסות יין אדום יבש
1 כפית (עם גבעה) מחית ציר בקר* (עבור 1 כוס ציר)
1200 גרם עגבניות מרוסקות (קופסה גדולה 800 גרם + קופסה קטנה 400 גרם)
150 גרם רסק עגבניות (קופסה וחצי קטנות)
6 עלי דפנה
צרור ענפי טימין
1/4 כפית אבקת צ'ילי טחון
מלח/פלפל
הערות למרכיבים:
* אני משתמש ב-3 סוגי בשר: בקר טחון, חזיר טחון, וכבד עוף. כל אחד מהם מוסיף לתבשיל את הנוכחות היחודית שלו וזה ההרכב החביב עלי. מי שלא רוצה להוסיף חזיר מטעמי כשרות או כבד עוף מסתם סלידה (למרות שהוא מוסיף המון למרקם) יכול להשתמש בבקר טחון בלבד. גם בכמות הכבד השארתי מרווח לפרשנות אישית. אני שם 250 גרם כדי שיהיה מודגש אפשר להסתפק גם ב-150 גרם לאפקט עדין יותר. אין צורך לשנות את הכמויות של המרכיבים האחרים. אם כלל הבשר יהיה 1-1.2 ק"ג, המתכון יעבוד.
* כבר השתמשתי בעבר במחית ציר בקר (במתכון האושפלאו). המחית היחידה שאני מכיר היא של קנור. מערבבים כפית עם גבעה קטנה בכוס מים רותחים עד שנמסה לגמרי (המחית, לא הכפית) ומקבלים ציר בקר עשיר. קיצור דרך קטן…
* כן, אני יודע, יש המון מרכיבים, אבל ככה זה בתבשיל עשיר כמו רוטב בולונז, כל אחד תורם קצת את שלו… אני ממליץ לא להתחיל להשמיט רכיבים, גם אם אתם לא מתים על סלרי, ולא נוהגים להשקות את התבשילים שלכם ביין, שימו הכל. אף מרכיב לא משתלט ולא מרגישים אותו בנפרד, אבל הביחד עושה את התבשיל לראגו בולונז אמיתי (קצת כמו עם העם שלנו, לא ככה?).
איך מכינים רוטב בולונז?
קודם כל קוצצים…
קוצצים את הבצל.
גם את הגזר קוצצים. (הכי נוח ללוחות, למקלות ולקוביות…)
קוצצים גם את הסלרי ואת שיני השום.
מאחר והילדים אהבו לאכול רוטב בולונז כבר מגיל צעיר, התרגלתי לחתוך את הירקות ממש קטן, שלא יבלטו ברוטב. אתם לא חייבים להקפיד על הגודל המזערי שלי, אבל עדיין תשמרו על קוביות קטנות למדי.
חושבים שגמרנו לחתוך? אז זהו שלא… אזהרה התמונה הבאה לא נעימה לצפיה.
גם את כבד העוף צריך לחתוך. זה לא נחתך כמו ירקות קשים אבל עם כמה מעברים של סכין גדולה וחדה והכבד קצוץ דק. אל! אני חוזר אל! תשתמשו במעבד מזון, אתם תקבלו מחית כבד. אפשר להשתמש במטחנת בשר אם אתם מתעקשים שלא לחתוך עם סכין.
בכל מקרה בסוף צריך לקבל כבד עוף קצוץ דק.
זה הזמן גם להמיס את כפית מחית ציר הבקר בכוס מים רותחים ולערבב היטב.
שלב אחרון בהכנות הוא לקשור את ענפי הטימין יחדיו, ככה:
אחרת הם ילכו לאיבוד בתבשיל ויגיעו לצלחת…
זהו, סיימנו את ההכנות אפשר להתחיל לבשל.
בסיר גדול ורחב מחממים 3 כפות שמן זית, מוסיפים את הבצל, הסלרי והגזר.
מאדים את הירקות על להבה בינונית-גבוהה מספר דקות עד שהם מתחילים להזהיב.
מוסיפים את בשר הבקר ומטגנים תוך כדי ערבוב והפרדה לפירורים כ-3 דקות.
מוסיפים את בשר החזיר וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב והפרדה לפירורים 3 דקות נוספות.
מוסיפים את כבד העוף ומטגנים עוד 3 דקות תוך ערבוב עד שכל הבשר מפורר היטב והחליף את צבעו לחום/אפור.
הנה התהליך בתמונות (משמאל לימין ומלמעלה למטה).
כמובן שאם משתמשים בבשר בקר בלבד לא צריך להפריד לשלבים אבל נדרש לטגן מספיק זמן כדי שכל כמות הבשר תשחים.
ככה זה נראה עכשיו, עם כל הבשר. (מצטער על "ערפל" האדים בתמונות, צילום תוך כדי תנועה, אתם יודעים…)
מוסיפים לתערובת הבשר את השום הקצוץ, אבקת הצ'ילי, מלח ופלפל (תיבול ראשוני, ניתן יהיה להוסיף בהמשך). ומערבבים היטב.
מוסיפים כוס וחצי יין אדום יבש וכוס ציר בקר לסיר ומאדים (במכסה פתוח) תוך ערבוב מידי פעם מספר דקות עד שהאלכוהול מתאדה ורוב הנוזלים נספגים בבשר ומעשירים את טעמו.
מוסיפים לסיר את העגבניות המרוסקות ורסק העגבניות ומערבבים היטב. "מטביעים" בתבשיל את עלי הדפנה וצרור ענפי הטימין.
זהו, כל מרכיבי התבשיל בפנים וזה נראה כך, די נוזלי.
כל מה שנשאר עכשיו זה להפוך את זה לראגו. הבשורה הטובה זה די קורה לבד, הבשורה הרעה זה לוקח איזה 3 שעות…
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש לבעבוע קל מאד ומכסים. כל רבע שעה מערבבים (לא בצורה נמרצת, ככה בעדינות). אצלי הנוזלים לא נוטים להעלם כל כך מהר, אז אחרי כשעתיים אני מעביר את המכסה לכיסוי חלקי, באלכסון כזה, שהאדים יוכלו לברוח יותר מהר. בחצי השעה האחרונה אפשר לטעום (לעשות פו.. זה חם) ולתקן תיבול מלח/פלפל.
אחרי 3 שעות הנוזלים הצטמצמו, אבל התבשיל לא התייבש חס וחלילה והוא נראה כך.
כל שנותר זה "לדוג" את עלי הדפנה ואת צרור ענפי הטימין (שכעת הוא ענפים בלבד, העלים מזמן נשרו אל התבשיל).
מבשלים את הפסטה האהובה עליכם, כאמור אני ממליץ על פטוצ'ני או פפרדלה (פסטות רחבות) ולא על ספגטי. שמים פסטה על הצלחת, כמה כפות מהרוטב (לא המון אני לא אוהב להעמיס רוטב כפי שמגישים בחלק מהמסעדות בארץ), מערבבים ומגישים.
כפי שכתבתי גם במתכון המיטבולס שלי. אני לא נוהג לערבב את כל הרוטב עם הפסטה, אלא רק בצלחת, משתי סיבות. אחת זה נותן שליטה על כמות הרוטב בכל מנה ומאפשר למי שאוהב יותר רוטב להעמיס יותר ולמי שפחות לשים כמות לטעמו. סיבה שניה היא שאת העודפים כדאי לשמור בנפרד, פסטה ורוטב לחוד, כי ביחד הפסטה תשאב את הנוזלים מהרוטב, תתרכך יותר מידי, ותשאיר רוטב יבש.
זה מקום לציין שכדאי מאד להכין כמות גדולה של רוטב בולונז ולדאוג שתשאר כמות מכובדת כי זה רוטב מהסוג שמשתבח במקרר ביומיים שלושה הראשונים ויהיה טוב שבוע שלם (לא שאי פעם הרוטב הזה שרד אצלנו שבוע בשביל לבדוק את הנושא אבל הוא בהחלט משתפר אחרי יומיים שלושה, בדוק). לחימום מערבבים עם פסטה מספר דקות במחבת או במיקרו.
זהו, אכן נדרשת פה קצת עבודה ולא מעט סבלנות, אבל זה משתלם, זה לא עוד אחד מדמויי הבולונז ב-5 דקות. זה הדבר האמיתי.
שיהיה בתאבון.
הכנתם מתכון מהבלוג? אל תשכחו לתייג oren.nadler@ או #אוכלמעשי באינסטגרם
לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכון המובנה.
נתראה בפוסט הבא,
אורן
כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!

רוטב בולונז (או סוף שבוע ראגו-(ע) )
מרכיבים
- 600 גרם בשר בקר טחון
- 300 גרם בשר חזיר טחון (ניתן להחליף בבשר בקר טחון)
- 200 גרם כבד עוף (ניתן להחליף בבשר בקר טחון או לוותר)
- 3 כפות שמן זית
- 2 בצלים לבנים (בינוניים)
- 2 גזרים (בינוניים)
- 3 גבעולי סלרי
- 8 שיני שום קלופות
- 1.5 כוסות יין אדום יבש
- 1 כפית מחית ציר בקר (עבור 1 כוס ציר בקר)
- 1200 גרם עגבניות מרוסקות (3 קוספאות של 400 גרם)
- 150 גרם רסק עגבניות
- 6 עלי דפנה
- צרור ענפי טימין
- .25 כפית אבקת צ'ילי טחון
- מלח/פלפל
שלבי הכנה
- קוצצים דק את הבצל, הגזר, הסלרי והשום.
- קוצצים דק עם סכין את כבד העוף (אפשר לטחון במטחנת בשר אבל לא במעבד מזון).
- ממיסים כפית מחית ציר בקר בכוס מים רותחים לקבלת כוס ציר בקר.
- קושרים את ענפי הטימין עם חוט לצרור אחד.
- מחממים בסיר גדול ורחב 3 כפות שמן זית ומוסיפים את הבצל, הגזר והסלרי.
- מאדים את הירקות על להבה בינונית-גבוהה מספר דקות עד שהם מתחילים להזהיב.
- מוסיפים את בשר הבקר ומטגנים תוך כדי ערבוב והפרדה לפירורים כ-3 דקות.
- מוסיפים את בשר החזיר וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב והפרדה לפירורים 3 דקות נוספות.
- מוסיפים את כבד העוף ומטגנים עוד 3 דקות תוך ערבוב עד שכל הבשר מפורר היטב והחליף את צבעו לחום/אפור.
- אם משתמשים בבשר בקר בלבד נדרש לטגן עד שכל הבשר מפורר ושחום.
- מוסיפים לתערובת הבשר את השום הקצוץ, אבקת הצ'ילי, מלח ופלפל (תיבול ראשוני, ניתן יהיה להוסיף בהמשך). ומערבבים היטב.
- מוסיפים כוס וחצי יין אדום יבש וכוס ציר בקר לסיר ומאדים (במכסה פתוח) תוך ערבוב מידי פעם מספר דקות עד שהאלכוהול מתאדה ורוב הנוזלים נספגים בבשר ומעשירים את טעמו.
- מוסיפים לסיר את העגבניות המרוסקות ורסק העגבניות ומערבבים היטב.
- "מטביעים" בתבשיל את עלי הדפנה וצרור ענפי הטימין.
- מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש לבעבוע קל מאד ומכסים. מבשלים 3 שעות. כל רבע שעה מערבבים בעדינות.
- אם עדיין מאד נוזלי אחרי שעתיים מעבירים את המכסה לכיסוי חלקי לאידוי מהיר יותר. במהלך חצי השעה האחרונה כדאי לטעום ולתקן תיבול מלח/פלפל.
- בסוף הבישול מוציאים את צרור ענפי הטימין ועלי הדפנה.
- מבשלים פסטה כרצונכם (רצוי רחבה פפרדלה או פטוצ'יני).
- מניחים פסטה בצלחת ועליה מספר כפות מהרוטב המוכן ומערבבים.
- הרוטב ישמר (בנפרד מהפסטה) במקרר כשבוע, ואפילו ישתבח אחרי יומיים שלושה.
- בתאבון!
הערות
הי אורן,
אהבתי… סוף שבוע ראגו (ע) 🙂
חוץ מסוגי הבשר והשימוש במחית רוטב בשר (יש בסופרים? מלא כימיקלים? 🙂 ) אנחנו מכינים די דומה.
כבד עוף?! אצטרך לנסות ולהסתכן ולקוות שיעבור אצל המתבגר בשלום… אני בספק.
וגם אני קוצצת את הירקות קטן מאותם טעמים וכך נשאר…
תודה! שרי
הי שרי,
מחית ציר בקר יש בכל סופר, באגף אבקות המרק. רמת הכימיקלים סבירה, במיוחד שמשתמשים בכפית אחת לסיר מלא של 10 מנות. לדעתי זה מוסיף המון, תנסי פעם להוסיף כפית לאחת משתי כוסות המים הרותחים כשאת מכינה כוס אורז, שידרוג אמיתי.
הכבד לדעתי מורגש (ואני אוהב את זה 🙂 ) אצלי הם רגילים לזה מגיל קטן, למרות שכבד בפני עצמו הם לא אוכלים. זה יכול להיות קצת בעייתי אצל מי שלא רגיל, ממליץ להתחיל מהכמות הקטנה.
אורן
מעולה וטעים!
תודה גל!
אורן
היי אורן
המתכון נראה טעים מאוד.רק הערה אחת: ברוב המתכונים כולל בזה,יש לטגן את הירקות ואז להוסיף את הבשר.בדרך הזו הבשר לא משחים.הוא מתבשל והופך לאפור.אני קודם צורב את הבשר,מוציא הצידה ואז מטגן את הירקות.בצורה זו הבשר אכן משחים וגם משאיר משקעים של צבע וטעם שאותם מקבלים הירקות בטיגון שאחרי.
קובי
הי קובי,
תודה על ההערה, נשמע רעיון מעולה. מהפעם הבאה אני איתך….
אורן
התחשק לי רוטב עשיר לפסטה טרייה ובמקרה הגעתי אלייך-
הוכן בשבת ויצא טעים מאוד, הכבד לגמרי השתלב יופי!
ויחד עם פסטה ביתית טרייה התקבלה מנה נהדרת, אז תודה על המתכון 🙂
אגב ציר בקר אפשר לרכוש לעיתים באיטליזים טובים, או להשיג מחית בחנויות הבישול והאפייה המובחרות. אני קניתי יופי של מחית בקר בלגעת באוכל ואין מה להשוות לקנור.
שלום ענבל, שמח שבאת לבקר.
ממש כיף לשמוע שהמתכון יצא מוצלח, תודה רבה!
תודה גם על הטיפ לגבי ציר הבקר, אני תמיד שמח לשדרג מרכיבים.
אורן
מעניין עניין הכבד! אנסה בפעם הבאה. אגב אני למדתי כאן להוסיף בסוף הבישול חתיכת חמאה נדיבה..עושה פלאים.
לדעתי הכבד מוסיף המון אופי לראגו, אבל אני חייב לציין שהוא מאד מורגש אז אם יש בסועדים אנשים שסולדים מכבד, לצמצם בכמויות.
את עניין החמאה אני אנסה בפעם הבאה, נשמע מבטיח. (ואחרי שבזמן הפרסום המקורי חטפתי על הראש בפייסבוק שאני משלב בשר חזיר בראגו, הצעה להוסיף חמאה לתבשיל בשר היא משב רוח מרענן עבורי, תודה!)
היי
גם אני מכינה כך את הרגו , וכך התרגלו אצלנו.
אבל הגרסה הכי אוטנטית מבולוניה היא ללא עגבניות ועם חלב.
כל בשלן והפרשנות שלו…
הי ניצה,
אם כבר פתחת את נושא לדיון…
נכון שהמתכון הראשון שהוצג בסוף המאה ה-18 לא כלל עגבניות וכן הכיל חלב (למעשה שמנת), אך העגבניות נכנסו למתכון מהר מאד ונשארו שם לתמיד. אפילו המתכון הרשמי של ראגו בולונז שהוגדר ע"י האקדמיה (האיטלקית) למטבח האיטלקי בשנת 1982 כולל עגבניות. כמובן שיש החולקים על הקביעה הזאת ובעולם הקולנרי האיטלקי עדיין מתווכחים מהו מתכון בולונז אוטנטי… הלוואי שאלו היו הויכוחים גם אצלנו 🙂
ובכל מקרה את צודקת, כל בשלן והפרשנות שלו …