שלום לכולם,

כמי שאוהב לבשל אני תמיד רוצה לרוץ קדימה. לנסות מתכון חדש, לעבוד עם חומר גלם שעוד לא בישלתי איתו, לשחזר את המנה הטעימה שאכלתי אתמול במסעדה, להכיר טעמים ותבלינים חדשים. כל הזמן להתקדם ולהתפתח, לשכלל את היכולות ולהעשיר את מגוון המתכונים שלי.

אבל לפעמים בשביל להתקדם קדימה צריך לקחת צעד אחד אחורה. אז הפעם בזכות קבוצת "מבשלים ביחד" המופלאה שיש לי את הזכות להיות חלק ממנה "נאלצתי" לחזור אחורה, הרבה אחורה….

הנושא שהקבוצה בחרה הפעם לפוסט המשותף הוא זכרונות ילדות. כל בלוגר לקח את זה כמובן לכיוון שונה (ולינק לכל שאר המתכונים המעולים בפרוייקט תוכלו למצוא בסוף הפוסט). אני בחרתי להציג מתכון שהוא חלק מטעמי הילדות שהקיפו אותי אי שם בשנות ה-70. בחירת המתכון הספציפי לא היתה פשוטה כיוון שחלק ניכר מהמתכונים שהכרתי בתור ילד מלווים אותי היום, וכיאה לבעל בלוג בן שנתיים וחצי, רובם כבר הוצגו בו, כמו למשל הלזניה החלבית והקניש. אך העלאת זכרונות משותפת עם ההייטקיסטית (שאמנם לא היתה חלק מחיי בשנות ה-70 אבל זכתה לאכול מהפשטידה הזאת בשלבים מאוחרים יותר) הביאה לבחירה בפשטידה המאד קלה להכנה והמאד טעימה הזאת.

מדובר בפשטידת אטריות מתוקה עם צימוקים ותבלינים. זה לא הקוגל השחום והמתובל עם האטריות הדקות שאתם בוודאי מכירים, אבל זה חלק מהמשפחה, נאמר בן דוד רחוק, עם אטריות רחבות יותר ומתוק יותר (אבל לא מוגזם הטעם מאד עדין). זהו אחד המתכונים הראשונים שאמי למדה להכין כשהייתה צעירה מאד ובתור ילד אכלתי ממנה לא מעט. מדובר במתכון  [+-] (ראו מה זה במפתח הקרדיטים) מתוך ספר הבישול הראשון שאמא שלי קיבלה "ספר בישול פולקלורי" של מילי בר דוד. הספר עדיין נמצא בבית הורי ועיון מהיר העלה שבמשך השנים כל המרכיבים נשמרו אך הכמויות והיחסים שונו. ואם כבר מדברים על פולקלור, אז הפולקלור המשפחתי מספר שבפעם הראשונה שאמא שלי הכינה את המתכון היא לא בישלה את האטריות לפני אפיית הפשטידה והתוצאה הייתה בלתי אכילה לחלוטין… היום ספריית הבישול של אמא שלי מכילה עשרות ספרים והיא מבשלת המון מתכונים מוצלחים וטעימים אבל בהתחלה היה ספר אחד ומתכון אחד ושקית אטריות לא מבושלות אחת.

מה אנחנו צריכים? (לתבנית בגודל 20X26 ס"מ שתספיק לכ-8 מנות)

1 חבילת אטריות ברוחב בינוני (400 גרם)

80 גרם צימוקים

3 ביצים

1 כוס מיץ תפוזים

4 כפות סוכר

1/2 כפית זנגויל טחון

2 כפיות קינמון טחון

קורט מלח

50 גרם חמאה*

* במתכון המקורי משתמשים במרגרינה (שנות ה-70…) אני הכנתי גם עם מרגרינה וגם עם חמאה ולא הרגשתי בהבדל משמעותי, אפשר גם להשתמש במחמאה או אפילו בשמן ניטרלי כמו סויה או קנולה.

* כפי שכתבתי אני השתמשתי בתבנית אפיה בגודל 20X26 ס"מ, לדעתי גודל כזה, או דומה, נותן גובה פשטידה מוצלח. אפשר כמובן להשתמש בתבנית גדולה יותר לפשטידה שטוחה יותר או בתבנית קטנה יותר אם רוצים פשטידה גבוהה. אפשר גם לשחק עם הכמויות של המרכיבים ולהגדיל (או להקטין) את גודל וגובה הפשטידה כרצונכם ובהתאם לתבנית שיש לכם בבית.

איך מכינים?

הכי פשוט שבעולם…

מרתיחים סיר מים עם קצת מלח ומבשלים את האטריות בישול כמעט מלא.

מה זה בישול כמעט מלא? אצלי על האריזה היה כתוב זמן בישול 6-8 דקות. אני הסתפקתי ב-5 דקות.

מסננים את האטריות ולא שוטפים (הן צריכות להיות חמות).

מעבירים את האטריות המסוננות לקערה ומייד מוסיפים את החמאה (או מרגרינה/מחמאה/שמן) ומערבבים. החמאה תימס מהחום של האטריות. ממשיכים ומוסיפים את שאר המרכיבים, מיץ תפוזים, צימוקים, סוכר, זנגויל וקינמון טחונים, קורט מלח והביצים. את הביצים אני מציע להוסיף אחרונות, כי אם תוסיפו אותן לאטריות הרותחות יש סיכוי שהן יתחילו להתבשל מייד.

מערבבים היטב לתערובת אחידה ומעבירים לתבנית אפיה מעט משומנת.

משטחים היטב את פני האטריות. מומלץ גם לדחוף פנימה את כל הצימוקים שנמצאים על פני הפשטידה, כך שלא יהיו חשופים לחום ישיר ויחרכו. קל לעשות זאת עם קצה הידית של סכו"ם כלשהו, או אפילו עם האצבע.

אופים בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות במשך כ-40 דק' עד שהפשטידה מתייצבת ופניה משחימים.

מוציאים מהתנור וממתינים 5 דקות (מתאפקים יפה).

עכשיו אפשר לפרוס ולהגיש.

למרות שהכמויות במתכון (4 כפות סוכר) נראות גדולות (2 כפיות קינמון טחון) הטעם של הפשטידה די עדין, לא יותר מידי מתוק ולא מאד קינמוני.

מיץ התפוזים והחמצמצות של הצימוקים כשנתקלים בהם, מאזנים יפה את הטעמים.

זהו, אפשר לשבת לאכול ולחזור לילדות בשנות ה-70.

בתאבון.

רוצים לראות מה שאר חברי הקבוצה הכינו בפרוייקט המשותף? הנה כאן תמצאו את כל המתכונים.

לתגובות/שאלות/הערות/הארות/בקשות (שישמחו אותי מאד) יש לגלול לתחתית העמוד, מתחת למתכון המובנה.

נתראה בפוסט הבא,

אורן

כמה סיפורים, אמרת מעשי, לא? תביא מתכון וזהו!